tag:blogger.com,1999:blog-7642246148995227312024-02-22T03:51:59.802-08:00עידן הפסיכולוגיה בלוג על בריאות הנפש ופסיכולוגיהUnknownnoreply@blogger.comBlogger48125tag:blogger.com,1999:blog-764224614899522731.post-73984543179375310382014-07-22T06:41:00.002-07:002015-11-26T06:17:25.146-08:003 טיפים להתנהלות עם הילדים בזמן המצב הביטחוני - מלחמה<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<span style="font-family: inherit;">המצב הביטחוני לא קל, אזעקות, טילים, אנשים מגויסים לצו 8, פגיעות ברכוש ובנפש מסביב.</span><br />
<span style="font-family: inherit;">הורים רבים שואלים את עצמם מה עושים עם הילדים, איך לעזור להם להתמודד, איך לדבר איתם, איך להתנהג בסביבתם.</span><br />
<span style="font-family: inherit;">מצורפים 3 טיפים בנושא, </span><br />
<br />
<ol style="text-align: right;">
<li><span style="font-family: inherit;"><strong style="background: rgb(255, 255, 255); border: 0px; color: #333333; line-height: 24px; margin: 0px; outline: 0px; padding: 0px; text-align: start;">לתת לילדים אחריות</strong><span style="background-color: white; color: #333333; line-height: 24px; text-align: start;"> – תנו לילדים משימה כלשהי לביצוע כשיש אזעקה (למשל להכניס את הבובה האהובה לממ"ד, לדאוג שלכלב תהיה צלחת עם מים בממ"ד וכדומה). צעצועים וחיות הם אמצעי מצוין להפחתת הלחץ – עזרו לילדים שלכם להסביר לצעצוע שלהם למה יש אזעקה, שהאזעקה היא בעצם משהו שמגן עלינו, עוזר לנו להגיע למרחב מוגן בזמן כדי שלא ושלא צריך להילחץ ממנה. </span></span></li>
<li><span style="font-family: inherit;"><strong style="background: rgb(255, 255, 255); border: 0px; color: #333333; line-height: 24px; margin: 0px; outline: 0px; padding: 0px; text-align: start;">יצירה ומשחק מסייעים בהפחתת לחץ, מחשבות מטרידות ופחדים,</strong><span style="background-color: white; color: #333333; line-height: 24px; text-align: start;"> וחשובים מאוד במיוחד לילדים קטנים. הכינו חומרי יצירה גם במרחב המוגן וגם ברחבי הבית. אפשר לצייר עם טושים על נייר; להכין עיתונים ודבק פלסטי לשם גזירה והדבקה; אפשר וכיף לעבוד עם פלסטלינה, ואפשר להדפיס ולצייר מנדלות – זה מאוד מרגיע. דאגו שהילדים יוכלו לשחק במשחקים אהובים אליהם ואפשר גם משחקים המשלבים הבעת רגשות כדי לעודד אותם לדבר על מה שהם מרגישים וחווים.</span></span></li>
<li><span style="background-color: white; color: #333333; line-height: 24px; text-align: start;"><span style="font-family: inherit;"><strong style="background-attachment: initial; background-clip: initial; background-image: initial; background-origin: initial; background-position: initial; background-repeat: initial; background-size: initial; border: 0px; line-height: 24px; margin: 0px; outline: 0px; padding: 0px;">תנו לילדים להביע את הרגשות והמחשבות שלהם באופן אותנטי</strong><span style="line-height: 24px;">, נסו לא לשים בפיהם מילים שאתם חושבים שהם מרגישים או אמורים להרגיש, אם הם מעדיפים לא לדבר כבדו את זה ונסו למצוא דרכים אחרות לתקשורת, דרך צ'אט, משחק, יצירה, פעילות משותפת ועוד..</span></span></span></li>
</ol>
<div style="text-align: start;">
<span style="color: #333333; font-family: inherit;"><span style="line-height: 23.999998092651367px;">במכון עידן פסיכולוגים מומחים לילדים, מטפלים מומחים בהדרכת הורים ומגוון אנשי מקצוע נוספים שישמחו לייעץ ולעזור, אנא פנו אלינו בכל נושא שהוא.</span></span></div>
<div style="text-align: start;">
<span style="color: #333333; font-family: inherit;"><span style="line-height: 23.999998092651367px;"><br /></span></span></div>
<div style="text-align: start;">
<span style="color: #333333; font-family: inherit;"><span style="line-height: 23.999998092651367px;">אולי יעניין אתכם לקרוא גם:</span></span></div>
<div style="text-align: start;">
<span style="color: #333333; font-family: inherit;"><a href="http://mahonidan.blogspot.co.il/2013/01/blog-post_27.html">מדוע חשוב לתת לילדים לשחק?</a></span></div>
<div style="text-align: start;">
<br /></div>
</div>
Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-764224614899522731.post-47251378197391923312014-06-25T00:18:00.000-07:002015-11-26T06:17:34.970-08:00מהי חרדת בחינות ומה עושים עם זה<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<span style="font-family: inherit;">מבחנים הם חלק בלתי נפרד מעולמם של תלמידים בבית הספר, סטודנטים באוניברסיטה ומבוגרים שלומדים שצריכים לגשת למבחן כחלק ממסגרת לימודים או עבודה.</span><br />
<span style="font-family: inherit;"><br /></span>
<span style="font-family: inherit;">חרדת בחינות היא תופעה נפוצה ושכיחה שמעריכים כי קיימת אצל עד 20% מהאוכלוסייה ברמה כזו או אחרת וגורמת לסימפטומים שונים. אנשים אשר סובלים מחרדת מבחנים יכולים לסבול ממגוון די גדול של סימפטומים שיכולים להופיע בזמן הלמידה למבחן, במבחן עצמו ובתקופות מבחנים. בין הסימפטומים שיכולים להופיע: תסמינים גופניים שונים כמו סחרחורת, כאבי בטן, הזעה ועוד, תחושה של מתח, דאגות, פגיעה בדימוי העצמי, קשיי קשב וריכוז, הימנעות ממבחנים או למידה מוגזמת ואובססיבית ועוד תסמינים אשר יכולים להשתנות בין אדם לאדם.</span><br />
<span style="font-family: inherit;"><br /></span>
<span style="font-family: inherit;">הנה 2 דוגמאות המבוססות על מקרים אמיתיים אשר מדגימות איך זה נראה ומרגיש </span><br />
<span style="font-family: inherit;"><br /></span>
<span style="font-family: inherit;">רוני היא תלמידת כיתה י'. היא מוכשרת וחכמה, וכשלומדים למבחן בבית, היא מרגישה שיודעת את החומר מצוין ואפילו יכולה לעזור לחברותיה להתכונן, אבל כשמגיע רגע המבחן, רוני נכנסת ללחץ, שוכחת את החומר, מתקשה לזכור דברים שידעה ומוציאה ציונים נמוכים לאכזבתה.</span><br />
<br />
דני הוא סטודנט באוניברסיטה בתחום מדעי החברה. בזמן האחרון, כשהוא ניגש למבחנים הוא מרגיש שיותר קשה לו, הוא מוצא את עצמו מזיע, מתקשה לנשום, הלב דופק, וכל רעש קטן מסביב מפריע לו להתרכז. במבחנים האחרונים הוא נכשל ועכשיו צריך ללמוד ולגשת שוב למועדי ב וזה עוד יותר מלחיץ.<br />
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; line-height: 150%; text-align: justify; unicode-bidi: embed;">
<br />
חשוב לדעת שניתן לטפל בחרדת מבחנים בעזרת טיפול פסיכולוגי ממוקד בחרדה ולרוב התוצאות טובות וחל שיפור. במהלך הטיפול מקבלים <span style="line-height: 150%;">כלים להתמודד עם האספקט הגופני, הרגשי והקוגניטיבי של החרדה. דברים נוספים שיכולים לעזור הם שיפור כישורי הלמידה והביצוע, לימוד של טכניקות הרגעה עצמיות למשל <a href="http://yogamoran.blogspot.co.il/2012/11/breathing.html">תרגילי נשימה</a> ושינויים באורח החיים שתורמים להפחתת החרדה.</span><br />
<span style="line-height: 150%;"><br /></span>
<span style="line-height: 150%;"><br /></span>
<br />
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhMiwupecYwl3KEinbvLWDxXwQgOQ2nQTnayg1tjkjH4wz2k2FDV8uDN4pgWA_G0rkmicggf46jFwCIzSqVMQ8mFUvOCHdV-gz1KeLGVZXB3UbKDK9H6vKaft9O6dCInif1dySEKQqMWM0/s1600/shutterstock_105518138.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="215" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhMiwupecYwl3KEinbvLWDxXwQgOQ2nQTnayg1tjkjH4wz2k2FDV8uDN4pgWA_G0rkmicggf46jFwCIzSqVMQ8mFUvOCHdV-gz1KeLGVZXB3UbKDK9H6vKaft9O6dCInif1dySEKQqMWM0/s1600/shutterstock_105518138.jpg" width="320" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">לחוצים ודואגים מהמבחן הבא? טפלו בזה</td></tr>
</tbody></table>
<br /></div>
<br />
<br /></div>
Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-764224614899522731.post-52114759979242577622014-05-20T03:29:00.000-07:002014-05-20T03:38:48.187-07:00להתמודד עם השכול<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
תמר אשכנזי, מנהלת המרכז להשתלות ומנחת קבוצות תמיכה לאנשים שכולים, כתבה מדריך להתמודדות עם אבל אשר נקרא "אבל - היום שאחרי". נרי ליבנה ערכה איתה ראיון ואנחנו מביאים ממנו שני קטעים בנוגע להתמודדות עם אובדן ושכול. <a href="http://www.beidan.co.il/articles/227-grief-and-loss.html">התמודדות עם אובדן ואבל</a> היא חלק בלתי נפרד מהחיים, במיוחד בישראל, וזהו מצב אשר מעלה הרבה שאלות והתלבטויות כיצד לנהוג ולהתנהל מול עצמנו ומול הסביבה. כדאי וחשוב גם למי שעוד לא היה שם לחשוב על הנושא.<br />
<br />
<b>מה אומרים לילד שחבר שלו נהרג או מת?</b><br />
"קודם כל צריך לתת מסרים מאוד קצרים. לא להיכנס לרזולוציות של סיבות המוות. וכשמספרים על האובדן צריך מיד למלא בחזרה את הכוס. להגיד משהו כמו אבל אנחנו נמשיך ללכת לגן, למשל. צריך גם פיזית לחבק ולעטוף. אבל אחרי ההודעה, לתת בבית לגיטימציה לדבר על זה. אם הילדים יראו שאין דיבור, הם יסתגרו ויתנתקו וזה משהו שהם יגררו אותו איתם לאבל שהם יחוו בגיל 30. ילד צריך להיות מסוגל לדבר על הפחדים. מאוד חשוב גם הטיפול הקבוצתי. כי קבוצתי זה מנרמל. אם הילד רוצה לחזור לישון ליד ההורים, צריך לאפשר לו. צריך גם לאפשר לו להתיר כמה מגבלות. דבר חשוב נוסף זה לרוץ עם הילד, לצעוק איתו, לעשות הרבה פעילות פיזית."<br />
<br />
<br />
<b>חשוב להנציח?</b><br />
"זה מאוד אינדיבידואלי. יש ההנצחות המשפחתיות שלא דורשות הרבה אנרגיה כמו חוברת או אתר אינטרנט משפחתי. אבל צריך לזכור שכשלהורה יש אנרגיות וזה לא קורה לפני שעוברת שנה, כבר לאף אחד אחר אין כוח לעזור לו, לכתוב משהו על הנפטר. יש כאלה שיש להם ארון זיכרון, שלא כל הבית יהפוך למקדש. הנצחה זה גם מה את עושה סביב המצבה וגם לשמור קטעים מהעיתון או לעשות תחרות כדורגל. כשנפטר ילד או בחור, ההורים מוטרדים מאוד מכך שאחרים לא יזכרו את הילד ולא יזכרו את מה שקרה להם. הרבה פעמים הורים שכולים ממירים אובדים פיזיים בתחושת אובדן מתעצמת סביב השכול שלהם. למשל כשהם מזדקנים, אם הם מאבדים יכולות פיזיות, הם חווים פתאום באופן חריף יותר את האבל שלהם על יקירם משום שכל האובדנים מתערבבים ומעצימים אלו את אלו ביחד עם תחושת המוות המתקרב שלהם. זה קורה להם גם בפרידות שלא קשורות למוות, נניח כשמתגרשים. אגב, לפרידה מבן זוג יש כל הסממנים של שכול."<br />
<br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEh9Tnr3NM1VZgsbuKGO0Jq1xJ69mmLHzPusyysr26luy105eF4VQEokug7X9tStcj3KgNYlEvYE3AK_PzIHjWqFCyDcdhxhr4_lor46ZYcoJIVjSXuzqavk3KCHnhy2J4Nq3XFvwDlX18A/s1600/%D7%90%D7%91%D7%9C_%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%A9%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99(1).jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEh9Tnr3NM1VZgsbuKGO0Jq1xJ69mmLHzPusyysr26luy105eF4VQEokug7X9tStcj3KgNYlEvYE3AK_PzIHjWqFCyDcdhxhr4_lor46ZYcoJIVjSXuzqavk3KCHnhy2J4Nq3XFvwDlX18A/s1600/%D7%90%D7%91%D7%9C_%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%A9%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99(1).jpg" /></a></div>
<br />
<br />
אולי יעניין אתכם לקרוא גם:<br />
<a href="http://www.beidan.co.il/anxiety-depression/depression-therapy.html">טיפול בדיכאון</a><br />
<a href="http://www.beidan.co.il/articles/174-2011-08-08-08-31-00.html">מאמר על התחלות חדשות</a><br />
<a href="http://mahonidan.blogspot.co.il/2012/12/blog-post_17.html">פגיעה וטראומה נפשית מתאונת דרכים</a><br />
<br /></div>
Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-764224614899522731.post-9622425744473888642014-04-24T08:30:00.002-07:002015-11-26T06:18:10.285-08:00הפרעת קשב וריכוז היא לא רק היפראקטיביות<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
בקרב הרבה אנשים יש חיבור מיידי בין הפרעת קשב וריכוז לבין היפראקטיביות ופעלתנות יתר.<br />
זה נכון שלהרבה ילדים ומבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז יש נטייה להיפראקטיביות, חוסר מנוחה או תזזיתיות יתר, אבל לא לכולם. חשוב לדעת שהפרעת קשב וריכוז יכולה לבוא לידי ביטוי גם באופנים אחרים מכיוון שפעמים רבים ילדים עם הפרעות קשב וריכוז בלי היפראקטיביות מתפספסים ולא מקבלים טיפול כראוי.<br />
<br />
מבחן מוקסו בודק בעיית קשב וריכוז על פי 4 מדדים שונים: קשב, היפראקטיביות, אימפולסיביות תזמון וזמן תגובה ומאפשר הבנה מסודרת ומעמיקה יותר של אופי בעיית הקשב ממנה האדם סובל.<br />
<br />
הנה כמה דוגמאות לילדים <b>שאולי</b> סובלים מבעיות קשב וריכוז שאינן קשורות להיפראקטיביות:<br />
<br />
<ol style="text-align: right;">
<li>ילד שיושב מאחורה, חולם, מצייר במשך רוב השיעור ושקוע בעולם משלו.</li>
<li>ילדה שאף פעם לא מספיקה לעמוד במטלות בזמן, ולא מצליחה להעריך נכון כמה זמן יש לה.</li>
<li>ילד אימפולסיבי שתמיד עונה לשאלות עוד לפני שסיימו לשאול אותם ומגיב עוד לפני שהספיק להבין מה קורה.</li>
</ol>
<div>
אלו הן רק דוגמאות קטנות כמובן וחשוב להבין עבור כל ילד/ה באופן מעמיק יותר מה הקושי ומה הגורמים לכך ואז קל יותר לטפל בו דרך עבודה עם הילד, המלצות לבית הספר או עבודה מול ההורים בהדרכת הורים.</div>
<div>
<br /></div>
<div>
רוצים לדעת עוד על בעיות קשב וריכוז? מוזמנים לפנות אלינו לייעוץ.</div>
<div>
<br /></div>
</div>
Unknownnoreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-764224614899522731.post-37219994927681707212014-03-17T03:18:00.001-07:002015-11-26T06:18:31.104-08:00הילד בן 30 ולא עוזב את הבית?<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<span style="font-family: inherit;">פרופסור חיים עומר הוא פסיכולוג מוביל בארץ ועוסק בשנים האחרונות בתופעה של ילדים בגילאי 20-30 אשר לא יוצאים לעצמאות, נשארים תלויים בהורים ולעתים אף תובעים מהם סיוע כלכלי וטובות הנאה, לתופעה הזו חיים עומר בוחר לקורא "תלות תובענית". תופעה זו נפוצה יותר כיום, הן בגלל המצב הכלכלי חברתי בארץ, הן בגלל שינויים תרבותיים וחברתיים בקרב הצעירים והן בשל התנהגות הורית אשר מעודדת את המצב הזה. כמובן שכל מקרה לגופו ומומלץ להיעזר בייעוץ מקצועי כדי להבין מה מקור הבעיה ומה ניתן לעשות כדי להתגבר עליה.</span><br />
<span style="font-family: inherit;"><br /></span>
<span style="font-family: inherit;">מתוך ראיון שנערך איתו, הנה מספר שאלות ותשובותיו בנוגע לנושא המורכב הזה שמעסיק הורים רבים לצעירים בגילאי ה 20-30.</span><br />
<b><span style="font-family: inherit;">איך מתבצעת ההבחנה בין תמיכה בריאה לתמיכה בעייתית?</span></b><br />
<span style="font-family: inherit;">הכלל הוא להבדיל בין תמיכה לגוננות, לתמוך פירושו לתת עזרה שמאפשרת לילדי הבוגרים להגדיל את היכולות העצמאיות שלהם ולהתבסס, אם אני משלם על לימודי מקצוע, או עוזר עם ילדיהם הקטנים בזמן שהם עובדים, ו תמיכה טובה. תמיגה לא טובה, או גוננות, היא תמיכה שניתנת משום שהילד הבוגר שלי לא מצליח לקיים ולבסס את עצמו. הוא לא מסוגל להתפרנס אז אני נותן לו כסף, הוא לא מצליח להשתלב בשוק העבודה, אז אני מאפשר לו להיות סטודנט נצחי. אם הילד שלי לא עובד ולא לומד, ואני נותן לו כסף, הסיוע הכלכלי שלי הוא גוננות מזיקה, שפוגעת באופן חמור בהתפתחות שלו ובסופו של דבר גם ביחסים בינינו.</span><br />
<span style="font-family: inherit;"><br /></span>
<b><span style="font-family: inherit;">במה מתאפיינים יחסי ההורה והילד במצב של תלות תובענית?</span></b><br />
<span style="font-family: inherit;">יש שני סוגים עיקריים. האחד הוא ילד נורא מסכן, דיכאוני, לא מסוגל, וההורה אומר לעצמו, "טוב, מה אני יכול לעשות, הילד שלי מסכן ולא יכול ואני אעשה במקומו". זוג שני הוא תלות קולנית ומלאת האשמות. הילד אומר להוריו, "אתם עשיתם לי את זה, ואתם צריכים לשלם. המצב שלי הוא כך וכך בגללכם." ואז ההורים חיים באימה, בחשש תמידי. יש לנו הורים שסובלים מאיומים בלתי פוסקים - "לא תראו אותי לעולם", "אני אתאבד".</span><br />
<span style="font-family: inherit;"><br /></span>
<b><span style="font-family: inherit;">איך אפשר להעביר לילד את המסר הברור שמצפים ממנו להיות עצמאי?</span></b><br />
<span style="font-family: inherit;">הרבה הורים אומרים:"אני לא מצליח לשכנע אותו. אני מסביר לו, אבל הוא לא משתכנע." התשובה שלי היא כמובן שאי אפשר לשכנע את הילד. הוא לא ישתכנע. ההורים יכולים רק להכריז על עמדתם. "הגענו למסקנה שלא נשלם יותר על כך וכך, משום שאין לנו כסף, או משום שאנחנו חושבים שזה לא לטובתך."</span><br />
<span style="font-family: inherit;"><br /></span>
<span style="font-family: inherit;">במכון עידן אנשי מקצוע מומחים בטיפול בצעירים בגילאי 17-30, בהדרכת הורים להורים אשר מתמודדים עם קשיים עם ילדיהם הבוגרים בנושאים שונים ובטיפול משפחתי כאשר יש צורך. מוזמנים לפנות אלינו למידע נוסף בנושא.</span><br />
<span style="font-family: inherit;"><br /></span>
<br />
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgxN8OcjtiUCA8Ozrjvt9tnyga6lgdqoaIFbQclq6bjNXu_8R78nnMtdySx0Kzml_7_lz_2YgU3Bz-je3Aqs8GA-VExaXtiWjvQqk1dcCuQfKF-Qv-u80f10syZMhjwulmGeVK5KkLB4jU/s1600/%D7%94%D7%A1%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><span style="font-family: inherit;"><img border="0" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgxN8OcjtiUCA8Ozrjvt9tnyga6lgdqoaIFbQclq6bjNXu_8R78nnMtdySx0Kzml_7_lz_2YgU3Bz-je3Aqs8GA-VExaXtiWjvQqk1dcCuQfKF-Qv-u80f10syZMhjwulmGeVK5KkLB4jU/s1600/%D7%94%D7%A1%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94.jpg" /></span></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;"><span style="font-family: inherit; font-size: small;">תמונה של אחד מספריו הקודמים של חיים עומר - הסמכות החדשה</span></td></tr>
</tbody></table>
<span style="font-family: inherit;"><br /></span>
</div>
Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-764224614899522731.post-75724590665229063052014-02-10T05:49:00.001-08:002015-11-26T06:18:58.500-08:00טופס שחרור מאמונות והנחות מגבילות<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
לכולנו יש אמונות/מחשבות/הנחות לגבי איך דברים צריכים להיות.<br />
חלק מאמונות אלו נוצרות אצלנו במהלך החיים מחוויות שחווינו, מערכות יחסים שהיו לנו עם הסביבה, תגובות שקיבלנו מהקרובים אלינו ועוד מגוון אירועים שמעצבים אותנו. לא תמיד ההנחות הללו ממשיכות להתאים לחיים שלנו ולפעמים הן מגבילות או תוקעות אותנו. מגיע זמן שבו כדאי לעצור ולשאול, ולשחרר את מה שכבר לא נחוץ.<br />
<br />
הנה כמה שאלות שמערערות על הנחות שאולי נמצאות אצל חלקנו בראש<br />
<br />
<div dir="RTL" style="direction: rtl; margin-bottom: 12pt; unicode-bidi: embed;">
<span lang="HE">מי אמר שאני צריך להיות נחמד לכולם כל הזמן?<br />
מי אמר שכולם צריכים להיות מרוצים ממני?<br />
מי אמר שכולם צריכים לאהוב אותי?<br />מי אמר שאם יש לי ביקורת אני צריך להבליג?<br />
מי אמר שהכול צריך להיות בסדר כדי שאוכל להירגע?<br />
האם אני מבין באמת מה זה להצליח? האם יש לזה סוף? <br />
מי אמר שהבית צריך להיות נקי כל כך?<br />
מי אמר שאי אפשר ללכת לישון עם כלים בכיור?<br />מי אמר שאני לא יכול להגיד לא לחברים או משפחה שרוצים לבקר?<br />
מי אמר שאני חייב לעשות מה שמקובל או נורמטיבי? <o:p></o:p></span></div>
<span style="font-family: inherit;">אתם מוזמנים לשאול, וגם לתת תשובה, </span><br />
<span style="font-family: inherit;">מי זה באמת אמר והחליט שהדברים יהיו כך? </span><br />
<span style="font-family: inherit;">איך הדברים הפכו לחוקים פנימיים שמפעילים אותנו בלי לחשוב פעמיים?</span><br />
<span style="font-family: inherit;">והאם אפשר לחיות גם בלי ההנחות הללו?</span><br />
<span style="font-family: "times new roman" , serif;"><br /></span>
<span style="font-family: inherit;">כתב מנשה כהן, פסיכולוג קליני בכיר וקו מנהל מכון עידן.</span><br />
<br />
<br />
<br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiUlyuBTml-boFMNrfoa5nPG49cffZvWn_pDHD53ZoXShQ0NncSs3U9s4sQ2vDpPA33kJwEmbmdvT9Usg0eCsE7Xs6IKldpMu1kjRyExuaitgGIIiwwL33SsyO2F7cX7_vplHLJ5oi7mbY/s1600/shutterstock_145701467.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="213" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiUlyuBTml-boFMNrfoa5nPG49cffZvWn_pDHD53ZoXShQ0NncSs3U9s4sQ2vDpPA33kJwEmbmdvT9Usg0eCsE7Xs6IKldpMu1kjRyExuaitgGIIiwwL33SsyO2F7cX7_vplHLJ5oi7mbY/s1600/shutterstock_145701467.jpg" width="320" /></a></div>
<br /></div>
Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-764224614899522731.post-35108654575688155502014-01-19T03:29:00.002-08:002015-11-26T06:19:41.101-08:00איך זה להיות נערה עם אנורקסיה<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
בטור האחרון של מיקה אלמוג שנקרא אי החיבוק, היא מתארת באופן יפה ומרגש בסיפור קצר נערה עם בעיות אכילה ואת סבתה שמצליחה לעמוד מולה ולעזור לה.<br />
הנה כמה קטעים מתוך הטור שלה שאולי עוזרים קצת להבין מה מתחולל בתוך נפשן של נערות דומות, ויש לא מעט כאלה:<br />
<br />
"שקרנית. לו לפחות הייתה שקרנית רזה. אבל היא לא רזה. לא מספיק. היא מקפידה לאכול רק דברים שקל להקיא.. היא חושבת שאולי אפשר להוסיף את המידע הזה לרשימת הנתונים התזונתיים שכותבים על תוויות אוכל: כמה שומן, כמה סוכר, כמה קל להקיא."<br />
<br />
"גל למדה מהר לשכלל. ללכלך צלחות ולהשאיר בכיור. לזרוק לפח כמות מדויקת של אכול, ולהוציא את הפח מיד. לצאת לבית הספר באיחור, אין זמן לאכול, לקחת את הסנדוויץ' המושקע והפירות החתוכים, לתת נשיקה ולברוח."<br />
<br />
"כשתהיה רזה, לא כמו עכשיו, רזה באמת, יהיה לה טוב. היא יודעת את זה. בשביל הטוב הזה כל המאמץ. על כמה דברים כבר ויתרה. החברות שהפסיקו מזמן להזמין אותה לבוא איתן לקפה כי נמאס להם לראות איך היא שותה תה קמומיל עם כפית דבש כשהם תוקעות טוסטים. על בנים היא לא מסתכלת בכלל. מי ירצה אותה כשהיא ככה."<br />
<br />
"גל נועצת מזלג. דמעות זולגות על לחייה. מגישה לפיה. איזה עלובה את. מכוערת אחת, שמנה, טיפשה, מגעילה. כיתת יורים בתוך ראשה, יורה בלי רחמים.<br />
אבל היא אוכלת."<br />
<br />
בעיות אכילה משפיעות באופן משמעותי על האדם שמתמודד איתן - פיזית ונפשית וגם על הסביבה הקרובה.<br />
אם אתם מכירים מישהו שסובל או סובלת מבעיית אכילה, אל תשאירו אותם לבד.<br />
אם אתם לא יודעים מה ואיך לעשות, פנו לייעוץ ראשוני בנושא.<br />
<br />
אולי יעניין אתכם לקרוא:<br />
<a href="http://mahonidan.blogspot.co.il/2013/11/blog-post.html">השמנת יתר אצל ילדים</a><br />
<br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjPTX3XPJNe_6Ins-dypVbV-J3ew9tSCPqET2KYtcopQUbUz7YjERwNSV9WOU8JJV6es7DrJ8rhF4B4oJrZiacvTmRmh5n5eOrEMcIoy3KtreRjvtCo0AI9pPris41ApaxYABoLQWRfI0o/s1600/teenagers-pic.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="133" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjPTX3XPJNe_6Ins-dypVbV-J3ew9tSCPqET2KYtcopQUbUz7YjERwNSV9WOU8JJV6es7DrJ8rhF4B4oJrZiacvTmRmh5n5eOrEMcIoy3KtreRjvtCo0AI9pPris41ApaxYABoLQWRfI0o/s1600/teenagers-pic.jpg" width="200" /></a></div>
<br /></div>
Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-764224614899522731.post-53651740653549738972013-12-30T03:28:00.000-08:002015-11-26T06:20:36.050-08:00רק שלא יקרה לו כלום - על הגנת יתר של הורים<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; line-height: 150%; margin: 0in 0.35pt 0.0001pt 28.35pt; unicode-bidi: embed;">
<span style="font-family: inherit;"><span style="line-height: 150%;"> </span><span lang="HE" style="line-height: 150%;">כהורים יש לנו תפקיד אחראי לדאוג לשלומם של הילדים ולהגן עליהם מכל
פגע. בצדק אנו פוחדים שיקרה להם משהו לא טוב – שייפגעו, שיכשלו, שיהיו דחויים, שלא
יוכלו להגן על עצמם בצורה מתאימה. לפעמים דאגה זו לוקחת אותנו רחוק מדי ואנחנו
מפתחים גישה של לגונן על הילד מפני העולם. הפחד ש"יקרה לו משהו" יכול
לשתק אותנו ואותו ובסוף באמת לא יקרה לו כלום. לא יחווה את החיים. לא יצמח. לא
ילמד להתמודד. לא יכיר את עצמו ואת הפוטנציאל שלו. </span></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; line-height: 150%; margin: 0in 0.35pt 0.0001pt 28.35pt; unicode-bidi: embed;">
<span style="font-family: inherit;"><span lang="HE" style="line-height: 150%;">קוראים לזה בשפה המקצועית
"הגנת- יתר", </span><span dir="LTR" style="line-height: 150%;">OVERPROTECTION</span><span dir="RTL" style="line-height: 150%;"></span><span lang="HE" style="line-height: 150%;"><span dir="RTL"></span>.</span></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; line-height: 150%; margin: 0in 0.35pt 0.0001pt 28.35pt; unicode-bidi: embed;">
<br /></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; line-height: 150%; margin: 0in 0.35pt 0.0001pt 28.35pt; unicode-bidi: embed;">
<span style="font-family: inherit;"><span lang="HE">להלן קטע מספרו של יעקב בוצ'ן </span></span><span style="font-family: inherit;"><span lang="HE">"ילד שקוף" שמדגים וממחיש את
החוויה של הגנת יתר חולנית [זמורה ביתן, עמ' </span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span>110</span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span>]<o:p></o:p></span></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; line-height: 150%; margin: 0in 0.35pt 0.0001pt 28.35pt; unicode-bidi: embed;">
<br /></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; line-height: 150%; margin: 0in 0.35pt 0.0001pt 28.35pt; unicode-bidi: embed;">
<span lang="HE"><span style="font-family: inherit;">תמיד הגנה מלאה..<o:p></o:p></span></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; line-height: 150%; margin: 0in 0.35pt 0.0001pt 28.35pt; unicode-bidi: embed;">
<span lang="HE"><span style="font-family: inherit;">"אני יודע שהחיים עם הורי רוקנו אותי. איש ריק. איש שאין אפשרות
להשביע אותו. תמיד הגנה מלאה אבל גם בושה בהם. לא היו לי חיי משפחה נורמליים. לא
היה לי מודל. רק התמסרות חולנית שלהם ושמירה והגנה. לא העמידו אותי בשום ניסיון.
התוכן המרכזי בחיי הוא פחד. פחד מפני מכות, פחד מפני אלימות, מפני הפתעות, מפני
עוני, מפני מחלות, פחד להילחם. פחד לבכות לפני אימא, לפני לאה'לה, לפני הילדים.
פחד להביע רגשות. פחד לכעוס. פחד להגיד לא. פחד להגיד כן. מסוגל לרצוח”.<o:p></o:p></span></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; line-height: 150%; margin: 0in 0.35pt 0.0001pt 28.35pt; unicode-bidi: embed;">
<span lang="HE"><span style="font-family: inherit;"><br /></span></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; line-height: 150%; margin: 0in 0.35pt 0.0001pt 28.35pt; unicode-bidi: embed;">
<span lang="HE"><span style="font-family: inherit;">מכירים את התחושה? מתלבטים לגבי ההורות שלכם? רוצים לדעת עוד על הדרכת הורים?</span></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; line-height: 150%; margin: 0in 0.35pt 0.0001pt 28.35pt; unicode-bidi: embed;">
<span lang="HE"><span style="font-family: inherit;">שתפו אותנו</span></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; line-height: 150%; margin: 0in 0.35pt 0.0001pt 28.35pt; unicode-bidi: embed;">
<span style="font-family: inherit;"><br /></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; line-height: 150%; margin: 0in 0.35pt 0.0001pt 28.35pt; unicode-bidi: embed;">
<span lang="HE"><span style="font-family: inherit;">כתב מנשה כהן, פסיכולוג קליני בכיר במכון עידן</span></span><br />
<br /></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; line-height: 150%; margin: 0in 0.35pt 0.0001pt 28.35pt; unicode-bidi: embed;">
<span lang="HE"><span style="font-family: inherit;">אולי יעניין אתכם לקרוא גם:</span></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; line-height: 150%; margin: 0in 0.35pt 0.0001pt 28.35pt; unicode-bidi: embed;">
<a href="http://mahonidan.blogspot.co.il/2013/09/blog-post.html" style="line-height: 150%;">למה הילדים לא מספרים לכם כלום</a></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; line-height: 150%; margin: 0in 0.35pt 0.0001pt 28.35pt; unicode-bidi: embed;">
<a href="http://mahonidan.blogspot.co.il/2012/12/forparents.html">איך לפתח הורות מודעת יותר</a></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; line-height: 150%; margin: 0in 0.35pt 0.0001pt 28.35pt; unicode-bidi: embed;">
<span style="font-family: inherit;"><br /></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; line-height: 150%; margin: 0in 0.35pt 0.0001pt 28.35pt; unicode-bidi: embed;">
<span style="font-family: inherit;"><br /></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; line-height: 150%; margin: 0in 0.35pt 0.0001pt 28.35pt; unicode-bidi: embed;">
<span lang="HE"><span style="font-family: inherit;"><br /></span></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; line-height: 150%; margin: 0in 0.35pt 0.0001pt 28.35pt; unicode-bidi: embed;">
<br /></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; line-height: 150%; margin: 0in 0.35pt 0.0001pt 28.35pt; unicode-bidi: embed;">
<br /></div>
</div>
Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-764224614899522731.post-37204988087754345312013-12-17T11:41:00.002-08:002015-11-26T06:20:51.651-08:00סיפור קצר על יחסים<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;">
<span lang="HE">יום אחד
טייל ג'ירף בשדה רחב ידיים. פתאום ראה רחוק ממנו, באופק, ג'ירפה. </span></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;">
<span lang="HE">מצאה חן
בעיניו ההליכה המיוחדת שלה ששונה משאר החיים בשדה, ושהיא תמיד בגובה
העיניים. ממש מצאה חן בעיניו. אז הוא התקרב והתקרב אליה, ודי מהר הציע לה
נישואין. </span><br />
<span lang="HE">היא הסכימה במנוד ראש. וככה חיו להם הרבה זמן באושר וטיילו יחדיו בשדה
הירוק.<o:p></o:p></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;">
<br /></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;">
<span lang="HE">פתאום,
יום אחד, הג'ירף מסתכל עליה מהצד ורואה שיש לה צוואר ארוך ארוך. הוא היה מופתע מאד
שהיא לא מה שהוא חשב שהיא, ולא היה בטוח שזה מוצא חן בעיניו. הוא אמר לה שיש לה
צוואר ארוך וזה יכול להיות בעיה ביחסים.<o:p></o:p></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;">
<br /></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;">
<span lang="HE">"אבל
אני ג'ירפה", אמרה נעלבת, "מה אתה רוצה? אתה הרי ג'ירף
בעצמך".<o:p></o:p></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;">
<br /></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;">
<span lang="HE">אז הוא
ישב במדיטציה עם המנטרה "אני ג'ירף..היא ג'ירפה" יומם וליל כדי
להבין איך זה בכלל יכול להיות.<o:p></o:p></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;">
<br /></div>
<br />
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;">
<span lang="HE">עכשיו
כולם שותקים.<o:p></o:p></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;">
<span lang="HE"><br /></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;">
<span lang="HE">כתב את הסיפור מנשה כהן, פסיכולוג קליני בכיר בתל אביב , מודיעין וטבעון, ומנהל מכון עידן</span></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;">
<span lang="HE"><br /></span></div>
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEi2sTyt4km9Bt4GnemvCkDg06oB5hU_nUwd8YGNLBSSDBxbCUUGUtLFnT2YEMg6zWYUmhEjjILM7YIoEJ5MrYrrweBcK8J-YDSDjtLYScTCME6-t6vydJflm9_PKC0c-ZI-xc2NZYgN2W4/s1600/%D7%92%D7%99%D7%A8%D7%A3.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEi2sTyt4km9Bt4GnemvCkDg06oB5hU_nUwd8YGNLBSSDBxbCUUGUtLFnT2YEMg6zWYUmhEjjILM7YIoEJ5MrYrrweBcK8J-YDSDjtLYScTCME6-t6vydJflm9_PKC0c-ZI-xc2NZYgN2W4/s1600/%D7%92%D7%99%D7%A8%D7%A3.jpg" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">סיפור על יחסים - תמונה באדיבות ויקיפדיה</td></tr>
</tbody></table>
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;">
אולי יעניין אתכם לקרוא גם:<br />
<a href="http://www.beidan.co.il/articles/all-articles/136-what-is-love.html">לעיין בערך האהבה</a><br />
<a href="http://mahonidan.blogspot.co.il/2012/11/blog-post_12.html">אהבה אשמה ורחמים עצמיים</a><br />
<a href="http://mahonidan.blogspot.co.il/2013/10/blog-post.html">מחשבות על גירושים</a></div>
</div>
Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-764224614899522731.post-19990140228300981562013-12-02T01:30:00.000-08:002015-11-26T06:21:16.570-08:00המלצה על הסרט גינת עדן<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<span style="font-family: inherit;">ב 19.11 לכבוד יום הילד הבינלאומי שודר בערוץ 2 הסרט המצוין - גינת עדן , סרט דוקומנטרי של <a href="http://www.chaosfilms.co.il/en/">סרטי כאוס</a> והרשות השנייה לטלוויזיה. </span><span style="background-color: white; font-family: inherit; line-height: 23px; text-align: start;">הסרט מעניין ומרגש ונותן הצצה לעולמן של מתבגרות אשר מתמודדות עם משברים, התמכרויות וחיפוש עצמי.</span><br />
<div>
<span style="background-color: white; line-height: 23px; text-align: start;"><span style="font-family: inherit;"><br /></span></span></div>
<span style="background-color: white; line-height: 23px; text-align: start;"><span style="font-family: inherit;">הסרט עוקב אחר המאבק לשיקום וחזרה לחיים של נערות בסיכון שנפלטו מכל מסגרות חייהן ומצאו את עצמן ברחוב. הסרט מלווה את עטרת, קולטה ותהילה, תחילה ב"גינת עדן", חוות שיקום שייסדו זוג חסידים בבקעה, דרך מוסדות לגמילה מסמים ומאלכוהול, רגעים של יאוש, תקווה והדרך לשיקום והשתלבות בחברה.</span></span><br />
<span style="background-color: white; line-height: 23px; text-align: start;"><span style="font-family: inherit;"><br /></span></span>
<span style="background-color: white; line-height: 23px; text-align: start;"><span style="font-family: inherit;">הנה הטריילר ומומלץ מאוד לצפות בסרט</span></span><br />
<span style="background-color: white; line-height: 23px; text-align: start;"><span style="font-family: inherit;"><br /></span></span>
<br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<iframe allowfullscreen='allowfullscreen' webkitallowfullscreen='webkitallowfullscreen' mozallowfullscreen='mozallowfullscreen' width='320' height='266' src='https://www.youtube.com/embed/8wnRPPv2JvU?feature=player_embedded' frameborder='0'></iframe></div>
<span style="background-color: white; line-height: 23px; text-align: start;"><span style="font-family: inherit;"><br /></span></span>
<span style="background-color: white; line-height: 23px; text-align: start;"><span style="font-family: inherit;">לכל מי שמתמודד עם התמכרות שלו או אחד מבני המשפחה,</span></span><br />
<span style="background-color: white; font-family: inherit; line-height: 23px; text-align: start;">אם יש לכם שאלה בנושא נשמח לעזור בייעוץ ראשוני</span><br />
<span style="background-color: white; font-family: inherit; line-height: 23px; text-align: start;"><br /></span>
<span style="background-color: white; font-family: inherit; line-height: 23px; text-align: start;">אולי יעניין אתכם לקרוא:</span><br />
<a href="http://mahonidan.blogspot.co.il/2013/01/blog-post.html">עד כמה בני נוער אחראים למעשים שלהם?</a><br />
<br />
<br /></div>
Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-764224614899522731.post-58422769884208352002013-11-10T04:35:00.000-08:002015-11-26T06:21:30.823-08:00השמנת יתר אצל ילדים <div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
במוסף סוף השבוע של mako התפרסמה כתבה נוספת בנושא השמנת יתר אצל ילדים בישראל.<br />
הנתונים אשר מתפרסמים שוב ושוב אינם מעודדים וניתן כבר לומר שזוהי בעיה לאומית:<br />
<span style="background-color: white; line-height: 18px;"><span style="font-family: inherit;">מנתוני דו"ח משרד הבריאות שפורסמו בסוף 2012, עולה כי 1 מכל ארבעה ילדים בגילאי 5-10 בארץ סובל מעודף משקל, כאשר בגילאי 11-12 הנתון כבר מזנק ל-1 מתוך שלושה. 13 אחוז מהילדים השמנים בישראל אף מוגדרים כסובלים מ"השמנה קיצונית", וב-2010 ישראל מוקמה במקום ה-11 בעולם בדירוג הילדים השמנים. </span></span><br />
<span style="background-color: white; line-height: 18px;"><span style="font-family: inherit;"><br /></span></span>
<span style="background-color: white; line-height: 18px;"><span style="font-family: inherit;">בין הגורמים אשר מוזכרים כתורמים למצב בו כל כך הרבה ילדים סובלים מהשמנת יתר ניתן לציין את הדברים הבאים:</span></span><br />
<br />
<ol style="text-align: right;">
<li><span style="line-height: 18px;">בעבר שיחקו יותר בחוץ והלכו יותר ברגל, היום ילדים רבים רוב הזמן מול מחשב או אייפד ומוסעים ממקום למקום</span></li>
<li><span style="line-height: 18px;">יש שפע של פיתויים ופרסומות שמושכים ילדים לאוכל לא בריא</span></li>
<li><span style="line-height: 18px;">הורים יותר עסוקים ופחות נוכחים וקשה לעקוב אחר התזונה של הילדים</span></li>
<li><span style="line-height: 18px;">חוסר מודעות של הסביבה לגבי ההשלכות והשפעות של תזונה לא בריאה</span></li>
<li><span style="line-height: 18px;">ילדים אשר סובלים מבעיות אחרות מקבלים פיצוי דרך האוכל</span></li>
</ol>
<div>
<span style="line-height: 18px;">כמובן שלהשמנת יתר יש סכנות רבות, הן במובן הבריאותי - נטייה גדולה יותר להיות שמן כמבוגר ולסבול מבעיות בריאותיות שונות ובפרט בעיות אכילה, והן במובן האישי-חברתי, כאשר ילדים רבים סובלים מהצקות, דחייה חברתית, דימוי עצמי נמוך ועוד מה שדורש לעתים עבודה ממוקדת בנושא של <a href="http://www.haverim.me/">השתלבות חברתית ושיפור כישורים חברתיים</a>.</span></div>
<div>
<span style="line-height: 18px;"><br /></span></div>
<div>
<span style="line-height: 18px;">הבשורות הטובות הן שיש הרבה מה לעשות, שינוי אורח החיים והרגלי הילד והבית, עבודה עם תזונאית, טיפול פסיכולוגי בילדים להתמודדות עם בעיות רגשיות אשר גורמות להשמנה או נובעות ממנה, הדרכת הורים שתסייע להורים להתנהל מול הילד, ועוד, יחד עם זאת צריך לעשות זאת באופן נכון מול הילד ולא לכפות עליו את הרצונות שלנו אחרת יהיה קשה יותר לכולם.</span></div>
<div>
<span style="line-height: 18px;"><br /></span></div>
<div>
<span style="line-height: 18px;"><a href="http://www.mako.co.il/home-family-weekend/Article-de3cc1c1e8c2241006.htm?sCh=7d61bdd9ccbc4310&pId=1471243973&Partner=mw">לקריאת הכתבה במוסף Mako</a></span></div>
<div>
<a href="http://mahonidan.blogspot.co.il/2012/12/blog-post_24.html">איך לגרום לילדים לאכול יותר ירקות</a></div>
<div>
<br /></div>
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjovJzTOX3QCl9b0tIYsKdaIzGNS_MPaYH2kC4oEV-vtWHJr0taOwr717v8k7xapjIOM46WEQ0ZBvGajjSSTv2jTbef8kBouw1x-WiLzi5fNEKQeTsIFVeYSRN42_tz-W7XF1iob4uvw5o/s1600/220px-EricCartman.png" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjovJzTOX3QCl9b0tIYsKdaIzGNS_MPaYH2kC4oEV-vtWHJr0taOwr717v8k7xapjIOM46WEQ0ZBvGajjSSTv2jTbef8kBouw1x-WiLzi5fNEKQeTsIFVeYSRN42_tz-W7XF1iob4uvw5o/s1600/220px-EricCartman.png" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">אריק קרטמן מהסדרה סאות'פארק - תמונה מויקיפדיה</td></tr>
</tbody></table>
<div>
<br /></div>
<div>
<span style="line-height: 18px;"><br /></span></div>
<div>
<span style="line-height: 18px;"><br /></span></div>
<br />
<br /></div>
Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-764224614899522731.post-5553087525343645862013-10-22T02:57:00.000-07:002015-11-26T06:21:41.971-08:003 טיפים להתמודדות עם כעסים והתפרצויות<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<span style="font-family: inherit;"><span dir="RTL" lang="HE" style="line-height: 115%;">כמעט כל אדם נתקל מידי פעם במצבים המעוררים בו כעס או זעם המלווים בתחושות לא נעימות. במצבים אלה חלקנו מתקשים להישאר שלווים
ומבטאים את הכעס בהתפרצות, באיבוד שליטה או בתגובה אינסטינקטיבית אחרת שלפעמים לאחר מכן מצטערים עליה. </span><span style="line-height: 115%;">הבשורות הטובות הן שכמו כל דבר, אם שמים לב, לוקחים אחריות ועובדים על זה, אפשר לשפר את המצב וללמוד לנהל את הכעסים בצורה בריאה יותר לנו ולסביבה.</span></span><br />
<span style="line-height: 115%;"><span style="font-family: inherit;">הנה <b>3 טיפים שיעזרו לכם עם כעסים, עצבים והתפרצויות</b>:</span></span><br />
<br />
<ol style="text-align: right;">
<li><span style="line-height: 18px;"><span style="font-family: inherit;">להבין שהכעסים הם לרוב ביטוי של רגש אחר שנוצר בסיטואציה, למשל כאב, עלבון, קינאה או תחושה של חוסר אונים. חוסר מודעות וחוסר ביטוי של הרגשות העמוקים יותר משאיר את הכעס כדרך היחידה לפורקן. מודעות לרגש אשר גרם לכעס תוכל לעזור לנו להתמודד עם המצוקה שנוצרה באופן בריא ונכון יותר.</span></span></li>
<li><span style="line-height: 18px;"><span style="font-family: inherit;">למצוא דרכים בריאות לביטוי ופורקן של רגשות קשים לפני שאנחנו מתפרצים ומאבדים שליטה, איך עושים את זה? אפשר דרך ספורט ופעילות גופנית, <a href="http://yogamoran.blogspot.co.il/2012/11/breathing.html">תרגילי נשימה מרגיעים</a>, דרך שיחה עם אדם אחר שיכול לתת לנו פרספקטיבה, או דרך צפייה במשהו מצחיק שיעזור לנו לפרוק את הכעס, ואם אלו לא עוזרים, אפשר תמיד לפנות לטיפול בכעסים.</span></span></li>
<li><span style="line-height: 18px;"><span style="font-family: inherit;">לבטא את עצמנו באופן אסרטיבי וברור יותר מול אחרים ולשפר את התקשורת עם אחרים, כאשר אנו מצליחים לבטא את הרצונות והצרכים שלנו מול אחרים אפשר למנוע התדרדרות והגעה לתחושות קשות ומתסכלות שמובילות גם לכעס והתפרצות.</span></span></li>
</ol>
<div>
<span style="font-family: inherit;"><span style="line-height: 18px;">לכל מי שמרגיש שצריך עזרה בתחום הזה, </span><span style="line-height: 18px;">מכון עידן פותח </span>סדנה לניהול כעסים<span style="line-height: 18px;">, </span><span style="line-height: 18px;">זוהי הזדמנות לתהליך קבוצתי ותומך שייתן לכם כלים וידע בנושא.</span></span></div>
<div>
<span style="line-height: 18px;"><span style="font-family: inherit;"><br /></span></span></div>
<div>
<span style="line-height: 18px;"><span style="font-family: inherit;">אולי יעניין אתכם לקרוא:</span></span></div>
<div>
<span style="line-height: 18px;"><a href="http://mahonidan.blogspot.co.il/2013/06/blog-post.html"><span style="font-family: inherit;">מהם רגשות הרסניים לפי הפסיכולוגיה הבודהיסטית</span></a></span></div>
<div>
<a href="http://mahonidan.blogspot.co.il/2013/06/blog-post_16.html"><span style="font-family: inherit;">דפוסי חשיבה שגויים במצבים של כעס, לחץ וחרדה</span></a></div>
<div>
<span style="font-family: inherit;"><br /></span></div>
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjB5oPKpnJiw3jqX7HGMJsPEqeijM3Xc7Hle0yMt83Q9Yw9fIbzqqdze8K5EPmDVZXQ72y20LyONiUI_gUYFmrhhymtsznZ19oX3kwRxbS9xaI69Po8hOTC-CfbAIuufK8pEl2QSvRFBfY/s1600/volcano.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><span style="font-family: inherit;"><img border="0" height="216" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjB5oPKpnJiw3jqX7HGMJsPEqeijM3Xc7Hle0yMt83Q9Yw9fIbzqqdze8K5EPmDVZXQ72y20LyONiUI_gUYFmrhhymtsznZ19oX3kwRxbS9xaI69Po8hOTC-CfbAIuufK8pEl2QSvRFBfY/s320/volcano.jpg" width="320" /></span></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;"><span style="font-family: inherit; font-size: small;">לזהות את הכעס מבעבע לפני שהוא מתפרץ - תמונה באדיבות ויקיפדיה</span></td></tr>
</tbody></table>
<div>
<span style="font-family: inherit;"><br /></span></div>
<div>
<br /></div>
</div>
Unknownnoreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-764224614899522731.post-90591754220775880982013-10-06T03:01:00.002-07:002015-11-26T06:22:16.322-08:00מחשבות על גירושים<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
במוסף הארץ האחרון (4.10.2013) פורסם ראיון מעניין עם ד"ר אלישבע זהר רייך, מטפלת זוגית ומשפחתית ומומחית לגירושים. לאור העלייה הניכרת בשיעור המתגרשים, זהו נושא חשוב לשיח, גם בקרב זוגות נשואים או גרושים וגם בקרב כלל האוכלוסייה, מאחר והגירושים משפיעים גם על המשפחה והסביבה באופן ישיר או עקיף.<br />
<br />
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiqgNSZO0P28z4sE8UlmlZYzAjbCHm1zd0e0xjZCL_OdWhwtoAADQJd-D6eLeazl7AjfOsUZs-SJAmfJoMVK-x80fEBQv5eODFsErMxkRnokaKX5qg5GB6of01rLHdQ5aUXs2ipbdiQF14/s1600/%D7%92%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%9D.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="160" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiqgNSZO0P28z4sE8UlmlZYzAjbCHm1zd0e0xjZCL_OdWhwtoAADQJd-D6eLeazl7AjfOsUZs-SJAmfJoMVK-x80fEBQv5eODFsErMxkRnokaKX5qg5GB6of01rLHdQ5aUXs2ipbdiQF14/s200/%D7%92%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%9D.jpg" width="200" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">לוגו הסדרה גירושים נפלאים אשר משודרת ב yes - האם זה אכן אפשרי?</td></tr>
</tbody></table>
הנה מספר נקודות מדבריה המעניינים :<br />
<br />
<ol style="text-align: right;">
<li>טרום הנישואים, צריך להתחיל לעבוד על הזוגיות. לדבר על שוויוניות, ציפיות, מטרות, צריך להבין שלא תמיד נמשכת האהבה הרומנטית, צריך לדעת איך לפתור קונפליקטים, איך להתמודד עם כעסים, איך לנהל הורות... יש מיתוס על אהבה רומנטית אבל אין שום חינוך לחיי נישואים.</li>
<li>ניתן להגיע למצב של גירושים בשיתוף פעולה הווה אומר בדרכי שלום ובשיתוף פעולה ע"י צוות מקצועי של עורכי דין, יועצים משפחתיים ומגשרים... ברגע שמתחילים עם תביעות משפטיות, מלחמות האשמות שווא ועירוב המשטרה זו מלחמה לכל דבר.</li>
<li>לא לעשות שימוש בילדים. צריך להבין שהילדים יודעים ושומעים כל דבר. גם כשמחכים עם המריבות עד שהם יילכו לישון.</li>
<li>פירוק המשפחה זה סוג של כישלון, הבנה שאף לא תהיה המשפחה בשלמותה ויש כאלה שלא מסוגלים להתמודד עם הכישלון הזה, לא מסוגלים לקחת אותו על עצמם. הם חושבים שהם קורבן, הם מחפשים את האשם וגם ירצו להעניש אותו. יש הרבה זוגות שלא מיצו את הדינמיקה ההרסנית ביניהם במסגרת הנישואים והם ממשיכים בה במשך הגירושים על גב הילדים שלהם.</li>
</ol>
<div>
מוזמנים לקרוא את הראיון המלא במוסף הארץ המודפס או באינטרנט.</div>
<div>
במצב של מחשבות על גירושים, תהליך גירושים נוכחי או לאחריו, ובפרט כאשר יש ילדים חשוב לקבל תמיכה מהסביבה ולהיעזר באנשי מקצוע ( מטפל זוגי, פסיכולוג ילדים, פסיכולוג המתמחה בהדרכת הורים) על מנת להקל על התהליך לכל הנוגעים בדבר.</div>
<div>
<br /></div>
<div>
<br /></div>
<div>
<br /></div>
</div>
Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-764224614899522731.post-29959868503363928492013-09-17T00:07:00.000-07:002015-11-26T06:22:32.964-08:00למה הילדים לא מספרים לכם כלום?<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
הורים רבים מתוסכלים מהעובדה שהילדים שלהם לא מספרים להם דברים ומנפנפים אותם מאפשרות לשיחה. זה במיוחד קשה כאשר ההורים מודאגים שמשהו לא טוב קורה אצל הילדים ומנסים להבין כדי שיוכלו לעזור.<br />
לעתים חוסר השיתוף קורה באופן טבעי ומותאם כחלק מתהליך של התבגרות ויצירת נפרדות.<br />
אבל לעתים יש גם סיבות נוספות, ולכל הורה אשר מעוניין לשפר את התקשורת עם הילדים ולשמוע מהם יותר מומלץ לחשוב ולהבין מה מערך הגורמים הרלוונטיים במקרה שלו:<br />
<br />
<ul style="text-align: right;">
<li>לעתים הילדים מחקים את מה שהם מכירים מהבית, הווה אומר, אם שאר בני המשפחה לא מדברים ולא משתפים אז סביר שגם הילדים יתנהגו באופן הזה</li>
<li>לפעמים הילדים חוששים מתגובת ההורים אם ישתפו אותם, שההורים יענישו אותם, יתערבו או יבקרו את התנהגותם ואז הילדים יעדיפו לא לשתף את ההורים</li>
<li>ישנם ילדים בעלי אופי מופנם וסגור אשר לא נוהגים לדבר ולשתף וזה לא רק עניין מול ההורים</li>
<li>ילדים קטנים יותר לא תמיד יודעים לנסח את הרגשות והחוויות שלהם דרך מילים</li>
<li>חשוב לבדוק האם לילדים יש מקומות אחרים לשיתוף ושיחה: חברים, קרובי משפחה, מדריכים או פסיכולוג ילדים</li>
</ul>
<div>
שיפור התקשורת בין הורים לילדים הינו תהליך אשר דורש התייחסות ולעתים נכונות לשינוי מצד ההורים.</div>
<div>
כאשר לא יודעים מה ואיך לעשות, מומלץ לפנות להדרכת הורים מקצועית על מנת לקבל כלים.<br />
דרך נוספת לעזור לילדים אשר מתמודדים עם קשיים חברתיים ולא מדברים עם אף אחד זה <a href="http://www.haverim.me/">טיפול קבוצתי המתמקד בקשיים חברתיים.</a></div>
<div>
<br /></div>
<div>
אולי יעניין אתכם לקרוא גם:</div>
<div>
<a href="http://mahonidan.blogspot.co.il/2013/06/blog-post_30.html">מחשבות על בילוי זמן איכות עם הילדים</a></div>
<div>
<a href="http://mahonidan.blogspot.co.il/2013/01/blog-post_14.html">דפוסי תקשורת במצבי קונפליקט</a></div>
<div>
<a href="http://mahonidan.blogspot.co.il/2012/12/forparents.html">איך להיות הורה מודע וטוב יותר</a></div>
<div>
<br /></div>
<div>
<br /></div>
</div>
Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-764224614899522731.post-23138107846135377172013-09-02T05:29:00.000-07:002015-11-26T06:23:33.364-08:00כמה מילים על (ושל) אריך פרום<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
נתחיל מציטוט יפה של פרום:<br />
<span style="background-color: white; color: #333333;">"לשם מה זקוק האדם לחופש ביטוי אם עיקר עיסוקו בלחקות אחרים בלא מחשבות מקוריות משל עצמו"</span><br />
<span style="background-color: white; color: #333333;"><br /></span>
אריך פרום היה פסיכולוג, פסיכואנלטיקאי ופילוסוף בעל שם בינלאומי ונחשב לאחד ממייסדי הזרם ההומניסטי בעולם הפסיכולוגיה. הוא נולד בשנת 1900 למשפחה יהודית וגדל בגרמניה שם גם קיבל את השכלתו והכשרתו הראשונית, עם עליית הנאציזם עזב את גרמניה ובהמשך חי ולימד בארה"ב ובמקסיקו. פרום כתב ספרים רבים כאשר המפורסמים ביותר ביניהם הם מנוס מחופש ואמנות האהבה שגם תורגמו לעברית וזכו להצלחה רבה ברחבי העולם.<br />
<br />
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEivTfSP8IsyAQ3o9Ti0s9XU_yMdZkT-ZuQ1uGlrNiTqp0CtyEaJ_OxHfXesei90JvPuluBsufd2s1J9r2emcYXnXjS-Tvn0uapEPbaaHayhB8BM7qoTpBRvLfhW8EluOJnXDFKMOvMl8GI/s1600/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%9D.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEivTfSP8IsyAQ3o9Ti0s9XU_yMdZkT-ZuQ1uGlrNiTqp0CtyEaJ_OxHfXesei90JvPuluBsufd2s1J9r2emcYXnXjS-Tvn0uapEPbaaHayhB8BM7qoTpBRvLfhW8EluOJnXDFKMOvMl8GI/s1600/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%9D.jpg" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">אריך פרום, תמונה מאתר ויקיפדיה</td></tr>
</tbody></table>
בין המושגים והרעיונות הבולטים שפרום תרם נמצאים:<br />
<div style="text-align: start;">
הצורך והחשיבות של אהבת אמת אשר הינה הדרך העיקרית לפיתרון בעיית <b>הבדילות הקיומית</b> והבדידות של האדם. מאפייניה של אהבת אמת לפי <span style="line-height: 19.1875px;">פרום הם אכפתיות, כבוד, אחריות והיכרות אינטימית עם מושא האהבה, בנוסף לפי פרום אהבה היא מיומנות שיש להתאמן בה ולתרגל אותה ולא לצפות שתגיע ותחזיק מעמד לבד.</span></div>
<div style="text-align: start;">
<span style="line-height: 19.1875px;"><br /></span></div>
<div style="text-align: start;">
<span style="line-height: 19.1875px;">נושא נוסף בו עסק הרבה הינו החופש, הקונפליקטים שהוא יוצר אצל האדם והדרכים בהם אדם יכול להתמודד עם החופש וגם לברוח ממנו. בין השאר פרום הבדיל בין "חופש מ" - כלומר השתחררות האדם מכבלי הטבע והחברה ו "חופש ל" - פעילות של אהבה ועבודה, יצרנות ומימוש עצמי אשר יוצרים חיבור ואחדות של האדם עם העולם.</span></div>
<div style="text-align: start;">
<span style="line-height: 19.1875px;"><br /></span></div>
<div style="text-align: start;">
<span style="line-height: 19.1875px;">פרום נפטר בשנת 1980 והשאיר אחריו מורשת משמעותית של כתיבה והגות אשר השפיעו על אנשים רבים ברחבי העולם.</span></div>
<div style="text-align: start;">
<span style="line-height: 19.1875px;">מי שמעוניין להכיר אותו יותר מוזמן לקרוא עוד מכתביו וספריו.</span></div>
<div style="text-align: start;">
<br /></div>
<div align="right" style="background-color: white; color: #333333; min-height: 5px;">
ונסיים עם ציטוט נוסף, נקודה למחשבה והשראה</div>
<div align="right" style="background-color: white; color: #333333; min-height: 5px;">
<span style="font-family: inherit;">"המשימה שעלינו לשים לעצמנו היא לא להרגיש בטוח אלא להיות מסוגלים להתמודד עם חוסר ביטחון/ודאות" </span></div>
<div align="right" style="background-color: white; color: #333333; min-height: 5px;">
<span style="font-family: inherit;"><br /></span></div>
<div align="right" style="background-color: white; color: #333333; min-height: 5px;">
<span style="font-family: inherit;">הביא לכתב:</span></div>
<div align="right" style="background-color: white; color: #333333; min-height: 5px;">
<span style="font-family: inherit;">מורן צמחוני, עובד סוציאלי קליני, <a href="http://yogamoran.blogspot.co.il/">מורה ליוגה</a>.</span></div>
<div align="right" style="background-color: white; color: #333333; min-height: 5px;">
<span style="font-family: inherit;"><br /></span></div>
<div align="right" style="background-color: white; color: #333333; min-height: 5px;">
<span style="font-family: inherit;">אולי יעניין אתכם לקרוא גם את:</span></div>
<div align="right" style="background-color: white; color: #333333; min-height: 5px;">
<a href="http://mahonidan.blogspot.co.il/2012/09/blog-post.html">על מימוש עצמי והאדם השלם לפי קרל רוג'רס</a></div>
<div align="right" style="background-color: white; color: #333333; min-height: 5px;">
<a href="http://mahonidan.blogspot.co.il/2012/10/happy.html">אסטרטגיות לאושר של הפסיכולוגיה החיובית</a></div>
<div align="right" style="background-color: white; color: #333333; min-height: 5px;">
<a href="http://mahonidan.blogspot.co.il/2013/06/blog-post.html">מהם רגשות הרסניים לפי הפסיכולוגיה הבודהיסטית</a></div>
</div>
Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-764224614899522731.post-65388028400261625262013-07-14T01:15:00.000-07:002015-11-26T06:23:54.021-08:00איך זה להיות עם אספרגר? סרטון אישי מסביר<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<span style="font-family: inherit;"><a href="http://www.beidan.co.il/frequently-asked-questions-and-answers/232-what-is-adpergers.html">תסמונת אספרגר</a> היא <span style="background-color: white; font-size: 16px; line-height: 24px;">תסמונת על הרצף האוטיסטי, כאשר עיקר הקושי הוא בתקשורת לא מילולית, הבנת סיטואציות חברתיות ויצירת קשר עם אנשים.</span></span><br />
<span style="font-family: inherit;"><span style="background-color: white; font-size: 16px; line-height: 24px;">לאחרונה תסמונת אספרגר הופיעה יותר בתקשורת ובמדיות השונות למשל בספר פרויקט רוזי ובסדרה משפחות של האחים הימן והעניקו הזדמנות לציבור להבין יותר את עולמם.</span></span><br />
<span style="font-family: inherit;"><span style="background-color: white; font-size: 16px; line-height: 24px;">הגדילה לעשות עדי סטודנטית אמיצה בת 20 שהחליטה להפיץ סרטון קצר בו היא מספרת על החוויה שלה כאדם עם אספרגר. הסרטון מעניין ומומלץ לצפייה וזכה לתגובות אוהדות וחשיפה בתקשורת. יש לקוות שהוא ייתן תמיכה לאנשים עם אספרגר ולבני משפחותיהם.</span></span><br />
<br />
<span style="font-family: inherit;"><span style="background-color: white; font-size: 16px; line-height: 24px;"><br /></span></span>
<br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<br /></div>
<iframe allowfullscreen='allowfullscreen' webkitallowfullscreen='webkitallowfullscreen' mozallowfullscreen='mozallowfullscreen' width='320' height='266' src='https://www.youtube.com/embed/dkjL366feso?feature=player_embedded' frameborder='0'></iframe><br />
<span style="font-family: inherit;"><span style="background-color: white; font-size: 16px; line-height: 24px;"><br /></span></span>
<span style="font-family: inherit;"><span style="background-color: white; font-size: 16px; line-height: 24px;"><br /></span></span>
<span style="line-height: 24px;">אולי יעניין אתכם לקרוא גם את:</span><br />
<span style="line-height: 24px;"><a href="http://mahonidan.blogspot.co.il/2013/06/blog-post_16.html">דפוסי חשיבה שגויים במצבי חרדה ולחץ</a></span><br />
<a href="http://mahonidan.blogspot.co.il/2012/12/forparents.html">איך להיות הורה טוב יותר ומודע יותר?</a></div>
Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-764224614899522731.post-56002028810459004242013-06-30T05:29:00.002-07:002015-11-26T06:24:23.606-08:00מחשבות על בילוי זמן (איכות) עם הילדים<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<strong style="background-color: white; border: 0px; color: #333333; line-height: 24px; margin: 0px; outline: 0px; padding: 0px; text-align: justify;"><span style="font-family: inherit;">הילד זקוק לנוכחות של הורה "לידו" וזה הדבר הבסיסי שמאפשר לילד לפתח התפתחות תקינה של העצמיות שלו, תחושה של בטחון בעצמו ובקיומו. </span></strong><br />
<strong style="background-color: white; border: 0px; color: #333333; line-height: 24px; margin: 0px; outline: 0px; padding: 0px; text-align: justify;"><span style="font-family: inherit;"><br /></span></strong>
<span style="background-color: white; border: 0px; color: #333333; line-height: 24px; margin: 0px; outline: 0px; padding: 0px; text-align: justify;"><span style="font-family: inherit;">הורים רבים היום עובדים שעות רבות ומרגישים צורך לפצות את הילדים (לרוב ע"י קניית מתנות או בילויים ואטרקציות כאשר יש זמן משותף) ולעתים מפספסים את הצורך הבסיסי של הילדים בזמן משותף עם ההורים.</span></span><br />
<strong style="background-color: white; border: 0px; color: #333333; line-height: 24px; margin: 0px; outline: 0px; padding: 0px; text-align: justify;"><span style="font-family: inherit;"><br /></span></strong>
<strong style="background-color: white; border: 0px; color: #333333; line-height: 24px; margin: 0px; outline: 0px; padding: 0px; text-align: justify;"><span style="font-weight: normal;"><span style="font-family: inherit;">ההורה צריך להיות פנוי רגשית לילדיו ולא רק פנוי בזמן. ההורה יכול להחליט שהוא נמצא שעתיים ביום עם ילדיו אבל אם הוא אינו פנוי רגשית [ראשו נמצא בעבודה, בלימודים, בדברים שהוא ויתר עליהם כדי להיות אתם], אז הוא עשה רק את חצי הדרך לקראת זמן איכות עם ילדיו. יש לפנות במידת האפשר את הזמן מעניינים שאינם דחופים ושמפריעים לזמן המשותף שלכם. מבחינה זו זמן איכות הוא זמן משותף להורה ולילד, זמן של "להיות יחדיו".</span></span></strong><br />
<strong style="background-color: white; border: 0px; color: #333333; line-height: 24px; margin: 0px; outline: 0px; padding: 0px; text-align: justify;"><span style="font-weight: normal;"><span style="font-family: inherit;"><br /></span></span></strong>
<br />
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjwGyT8OROpc1eNYA1Yk3Tm73hQp3jkGwiE0hBZJUVF9rG_zFxVRB9j_axaTQTkwS8dNJr78qYxeHziHS0Nl09-np78IKFdUoOoTC7aG-wOHMAs7arsz9pvqYAE7NNK7arjfUgokAkeEXI/s800/800px-Happy_Mother's_Day.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="133" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjwGyT8OROpc1eNYA1Yk3Tm73hQp3jkGwiE0hBZJUVF9rG_zFxVRB9j_axaTQTkwS8dNJr78qYxeHziHS0Nl09-np78IKFdUoOoTC7aG-wOHMAs7arsz9pvqYAE7NNK7arjfUgokAkeEXI/s200/800px-Happy_Mother's_Day.jpg" width="200" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">תמונה מאתר ויקיפדיה</td></tr>
</tbody></table>
<div dir="RTL" style="background-color: white; color: #333333; min-height: 5px; text-align: justify;">
<span style="font-family: inherit;">ניתן להתייחס ל 3 סוגי זמן משותף עם הילדים:</span></div>
<div dir="RTL" style="background-color: white; color: #333333; min-height: 5px; text-align: justify;">
</div>
<ol>
<li><span style="font-family: inherit;">יש צורך בזמן רק עם הילד, רק שלך ושלו ללא הפרעות: לשחק ביחד במשחק שהילד אוהב, ליצור ביחד יצירה כלשהי, לשוחח, לספר לו סיפור, וכיו"ב. </span></li>
<li><span style="font-family: inherit;">בנוסף, ההורה יכול לשתף את הילד בעשייה שלו או שנדרשת עבור הבית כגון קניות, יציאה לסידורים, הכנת ארוחה ,עריכת שולחן האוכל, או בתחביבים של ההורה , כמו מוסיקה או תכנית בטלביזיה [כמובן לפי גיל הילד]</span></li>
<li><span style="font-family: inherit;">נוכחות של ההורה ליד ילדיו באותו מרחב גם אם כל אחד מכם עושה דבר אחר, כך שהילד יכול לפנות אליכם לקבלת התייחסות במידת הצורך</span></li>
</ol>
<br />
<div style="background-color: white; color: #333333; line-height: 18px; text-align: justify;">
</div>
<span style="font-family: inherit;"><strong style="background-color: white; border: 0px; color: #333333; line-height: 24px; margin: 0px; outline: 0px; padding: 0px; text-align: justify;"></strong></span><br />
<div dir="RTL" style="background-color: white; color: #333333; min-height: 5px; text-align: justify;">
<span style="font-family: inherit;">שלושת אופני השיתוף והיחד הללו חיוניים, כי הם מפתחים אצל הילד בטחון בקיומו ובעולמו. גם הורה עסוק יכול להיות הורה טוב ולהיפתח לחוויה המשותפת עם ילדיו, אם הוא מסוגל להיות לא מנותק רגשית, מאחר שהילד יחוש שהוא מקבל ומחובר ושההורה נמצא אתו גם כאשר איננו נוכח פיזית לידו. אם הילד מרגיש שאתם מחוברים אליו הוא לא ירגיש בודד ומוזנח גם כשאינכם זמינים עבורו. והדבר נכון גם לגביכם. </span></div>
<div dir="RTL" style="background-color: white; color: #333333; min-height: 5px; text-align: justify;">
<span style="font-family: inherit;"><br /></span></div>
<div dir="RTL" style="background-color: white; color: #333333; min-height: 5px; text-align: justify;">
<br /></div>
<div dir="RTL" style="background-color: white; color: #333333; min-height: 5px; text-align: justify;">
<span style="font-family: inherit;">אולי יעניין אתכם לקרוא גם:</span></div>
<div dir="RTL" style="background-color: white; color: #333333; min-height: 5px; text-align: justify;">
<a href="http://mahonidan.blogspot.co.il/2013/04/blog-post_9.html">מדוע ילדים מפחדים מטיסות?</a></div>
<div dir="RTL" style="background-color: white; color: #333333; min-height: 5px; text-align: justify;">
<a href="http://mahonidan.blogspot.co.il/2012/12/forparents.html">איך להיות הורה מודע וטוב יותר?</a></div>
<div dir="RTL" style="background-color: white; color: #333333; min-height: 5px; text-align: justify;">
<br /></div>
<div dir="RTL" style="background-color: white; color: #333333; min-height: 5px; text-align: justify;">
הקטע מובא מתוך מאמר של מנשה כהן ואלי פראשה בנושא דילמות בהורות</div>
<div dir="RTL" style="background-color: white; color: #333333; font-size: 12pt; min-height: 5px; text-align: justify;">
<span style="font-family: inherit;"><br /></span></div>
</div>
Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-764224614899522731.post-66079495118526430242013-06-16T07:15:00.004-07:002015-11-26T06:25:06.604-08:00דפוסי חשיבה שגויים במצבי חרדה ולחץ<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
במצבים של חרדה ולחץ אנשים נוטים לחשוב בצורה מסוימת שעלולה רק להחריף את החרדה ולא מאפשרת לראות את המציאות כמו שהיא ולהתמודד איתה באופן מיטבי. כאשר מחשבות אלו חוזרות בתדירות גבוהה הן מקשות על התפקוד של האדם ויכולות לפגוע בקשרים עם הסובבים.<br />
<br />
חלק מהתהליך של התמודדות עם מצבי חרדה ושיפור המודעות העצמית בכלל הוא בזיהוי דפוסי מחשבה לקויים והפחתת תדירותם או השפעתם עלינו. בפוסט זה אציג שני דפוסי חשיבה נפוצים.<br />
<br />
<ol style="text-align: right;">
<li>מחשבות אסון - Catastrophizing - בדפוסי חשיבה אלו אנשים נוטים לשים לב ולהתעכב בעיקר על התוצאות הגרועות ביותר של כל תרחיש וסיטואציה. במצב זה האדם נוטה להדגיש את הסיכויים שיקרה אסון או משהו רע שבמקרים רבים מוביל לתוצאות רעות נוספות ומתקשה לראות את האפשרויות האחרות אפילו שלעתים הן יותר סבירות. דוגמאות לכך הן אדם החרד מטיסות ומתעכב באפשרות שתהיה תקלה במטוס, הוא יתרסק ואולי ייהרג. דוגמא נוספת היא סטודנט אשר לומד למבחן ועסוק באפשרות שייכשל במבחן ובגלל זה לא יצליח לסיים את התואר.</li>
<li>חשיבה דיכוטומית היא הנטייה לפרש אירועים באופן קיצוני, וכך בכל פעם שהמצב איננו ודאי או כאשר מתעוררת סכנה האדם האדם מתקשה לראות את המציאות נכונה ורואה את האפשרות לכישלון כבטוחה. זה מתבטא גם בחשיבה של הכול או כלום, למשל או שאני בטוח מצליח במבחן ומקבל 100 או שאני בטוח נכשל ומקבל 60. חשיבה זו מונעת מהאדם לראות את המורכבות והאפשרויות הרבות שיש בכל סיטואציה ומגבילה אותו בתפקוד לאורך זמן.</li>
</ol>
<div>
משהו מזה מוכר לכם אצלכם או בסביבה הקרובה?</div>
<div>
הבנה של דפוסי החשיבה האישיים שלנו יכולה לעזור להתמודד טוב יותר עם בעיות ואתגרים ולשפר את איכות החיים.</div>
<div>
טיפול פסיכולוגי יכול לסייע לאדם לזהות את דפוסי החשיבה הלקויים, לקבל טכניקות להתמודדות עם מחשבות חרדה כמו גם להבין טוב יותר את הגורמים בעולם הפנימי אשר מובילים לכך.</div>
<div>
<br /></div>
<div>
אולי יעניין אתכם לקרוא גם:<br />
<a href="http://www.betipulnet.co.il/particles/%D7%97%D7%A9%D7%99%D7%A4%D7%94_%D7%95%D7%A9%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A8_%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%93%D7%97%D7%A7_%D7%91%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C_%D7%91%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%AA_EFT_%D7%94%D7%93%D7%92%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%94/">חשיפה ושחרור של מחשבות ואמונות מייצרות דחק בעזרת שיטת EFT</a></div>
<div>
<a href="http://mahonidan.blogspot.co.il/2012/10/happy.html">אסטרטגיות לאושר</a> - פסיכולוגיה חיובית</div>
<div>
<a href="http://mahonidan.blogspot.co.il/2013/01/blog-post_14.html">דפוסי תקשורת במצבי קונפליקט</a></div>
<div>
<br /></div>
<div>
<br /></div>
<div>
כתב מורן צמחוני</div>
<div>
עובד סוציאלי קליני, מטפל בילדים, מתבגרים וצעירים</div>
<div>
.</div>
<div>
<br /></div>
<div>
<br /></div>
</div>
Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-764224614899522731.post-43496135716037729392013-06-02T08:13:00.002-07:002015-11-26T06:25:26.506-08:00מהם רגשות הרסניים לפי הפסיכולוגיה הבודהיסטית<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
הספר רגשות הרסניים שכתב דניאל גולמן מציג דיאלוג מעניין בין עולם המדע המערבי ובין התפיסה הבודהיסטית ועמדת הדלאי למה לגבי הפסיכולוגיה האנושית והרגשות השונים אשר עולים בקרבנו. הספר מציג מאמרים וגישות בנוגע לחקר המוח והנוירולוגיה של הרגש לצד תובנות וכלים מהמסורת הבודהיסטית להבנת רגשות וניהולם בחיי היום יום.<br />
<br />
בספר מתאר מתיה ריכאר מדען ונזיר בודהיסטי את הגישה הבודהיסטית לגבי רגשות הרסניים:<br />
"איך הגישה הבודהיסטית מבחינה בין רגשות הרסניים לרגשות בונים? בעיקרון רגש הרסני שאותו אנו מכנים גם כגורם נפשי מסתיר או מאמלל הוא דבר שמפריע לתודעה לזהות את המציאות כפי שהיא. ברגש הרסני תמיד יהיה פער בין מראה הדברים לבין מהותם האמיתית. היאחזות מוגזמת - תשוקה, למשל - לא תאפשר לנו לראות את האיזון שבין האיכויות הנעימות והבלתי נעימות, ההורסות או הבונות של משהו או מישהו. היא גורמת לנו לראותו כמושלם במאה אחוז למשך פרק זמן מסוים ולכן היא גורמת לנו לרצות אותו. סלידה תסתיר מעינינו כמה מאיכויותיו החיוביות של הדבר ותגרום לנו לפתח יחס שלילי לחלוטין כלפיו - אז נרצה להרחיק אותו מאיתנו, להרוס אותו או לברוח ממנו."<br />
<br />
"מצבי רגש כאלה פוגמים בכושר השיפוט של האדם, ביכולתו להעריך נכונה את טבע הדברים. זו הסיבה שאנו מכנים אותם 'מסתירים': הם מסתירים מאיתנו את טבעם האמיתי של הדברים. בסופו של דבר הם מסתירים מאיתנו הערכה עמוקה יותר של טבע הדברים, את היותם בני חלוף או קבועים, בעלי תכונות מהותיות או חסרים אותן. לכן הם מסתירים בכל הרמות. מכאן רגשות מסתירים פוגעים בחופש שלנו משום שהם יוצרים שרשראות של מחשבות אשר מחייבות אותנו לחשוב, לדבר ולפעול באופן מוטעה."<br />
<br />
הפסיכולוגיה הבודהיסטית מכילה ידע נרחב ומעמיק בנוגע להתנהגות, מחשבות ורגשות ונותנת כלים להתמודדות עם מצבים פסיכולוגיים שונים, זוהי רק טעימה קטנה בנושא. נרחיב על הנושא בפוסטים נוספים בהמשך.<br />
<br />
<br />
אולי יעניין אתכם לקרוא גם:<br />
<a href="http://www.hebpsy.net/articles.asp?t=0&id=2582">אני חושב אני לא קיים </a><br />
<a href="http://mahonidan.blogspot.co.il/2012/10/blog-post_28.html">משמעות הסבל</a><br />
<a href="http://mahonidan.blogspot.co.il/2012/11/blog-post_25.html">על הקשבה וקשיבות</a><br />
<a href="http://mahonidan.blogspot.co.il/2012/10/happy.html">אסטרטגיות לאושר לפי הפסיכולוגיה החיובית</a><br />
<br />
<br />
<br /></div>
Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-764224614899522731.post-90790696839731053802013-05-21T01:01:00.002-07:002015-11-26T06:25:51.165-08:00שאלות ותשובות על טיפול פסיכולוגי<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
טיפול פסיכולוגי מעורר אצל אנשים אסוציאציות שונות, שאלות ולעתים גם חששות.<br />
האם זה יעזור לי? אולי אני יכול להתמודד עם הבעיה לבד? אולי זה יהיה מביך או לא נעים? מה יקרה אם לא יהיה לי מה להגיד? מה יחשבו עלי אם ידעו שאני בטיפול אצל פסיכולוג?<br />
<br />
למי שלא עבר טיפול או איננו מגיע מעולם הטיפול, טיפול פסיכולוגי נתפס לעתים כמעיד על כך שמשהו לא בסדר ויכול לעורר תחושות של בושה, אשמה או חששות מהסביבה. אבל כאשר ישנה מצוקה, קושי או כאב אסור לתת לחששות הללו לעצור מבעדנו לפעול למען עתיד טוב יותר עבורנו ועבור הקרובים אלינו.<br />
<br />
אחת ממטרות הבלוג הזה והתכנים הרבים אותם אנו מעלים לאתר מכון עידן היא להנגיש את הטיפול הפסיכולוגי לכמה שיותר אנשים, חלקם זקוקים לו אך חוששים לעשות את הצעד הראשון מסיבות שונות. אנו עושים מאמץ לענות על שאלות אשר מופנות אלינו הן בנוגע לטיפול פסיכולוגי והן ליישום הידע הפסיכולוגי לתחומי חיים שונים ובעיות שונות איתן אנו מתמודדים כבני אדם.<br />
<br />
אז זוהי הזמנה נוספת לשאול אותנו, להתייעץ ולהיעזר. אולי השאלה שתשאלו תוכל לעזור גם לאנשים אחרים הסובלים מהתלבטות דומה.<br />
<br /></div>
Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-764224614899522731.post-9058476273609691492013-05-06T05:27:00.001-07:002015-11-26T06:26:09.127-08:00תפקיד חייה - על התמודדות עם תקיפה מינית בילדות<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
כתבה מרתקת פורסמה בעיתון הארץ על דפנה ארגמן, בה היא מתארת את חייה בצל פגיעה מינית שחוותה בילדותה מצד אביה. הכתבה נותנת אור ותקווה לנשים רבות אשר חווה התעללות בילדות ומנסות להתמודד עם הטראומה.<br />
בכתבה מסופר על התמודדותה הלא פשוטה של דפנה והתהליך אשר עברה עד היום ועל הצגת היחיד אותה היא מביימת ובה בתה משחקת ובה מגולל סיפורה האישי.<br />
<br />
קולה של דפנה ארגמן בכתבה מביא את קולותיהן ומחשבותיהן של ילדות, נערות ונשים רבות אשר עברו חוויה דומה.<br />
<br />
הנה מספר קטעים מדבריה:<br />
" יש כמה תמונות שמלוות אותי שהיום אני יכולה לדבר עליהם בחופשיות, פעם לא יכולתי לדבר אותן ומצד שני הייתי כמו מכורה, הייתי מחפשת אותן..זה מאפיין נפגעות תקיפה מינית, אני צריכה הוכחות."<br />
<br />
"הוא לא באמת אמר שאף אחד לא ישמע כמו שאני אומרת בהצגה אבל ההשתקה הייתה נוכחת"<br />
<br />
"אנשים שואלים אותי, איך יכול להיות שאמא שלך לא ידעה. בית קטן, ארבעה חדרים, שאי אפשר להיעלם ולהתחבא בו. ובכל זאת היא לא ידעה"<br />
<br />
"כשמישהי נפגעת, היא נמחקת, היא מתה. זה מה שהרגשתי. והיכולת להתרומם היא כמעט בלתי אפשרית. לא כל אחת חייבת להגיע לבמה, אבל אפשר להגיע לחיים שיש בהם נשימה"<br />
<br />
"אני מביאה קול אחר, קול מפויס, קול שיש בו השלמה גדולה, אבל לא ממקום של אפסות אלא ממקום של שלמות, פיוס וקבלה."<br />
<br />
לקריאת <a href="http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.2002836">הכתבה המלאה</a><br />
התמודדות עם טראומה מפגיעה מינית, ובפרט מאחד מבני המשפחה הינה אתגר גדול ותהליך ארוך. טיפול פסיכולוגי ב פוסט טראומה יכול לסייע.<br />
אל תישארו עם זה לבד<br />
<br />
<br />
<br /></div>
Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-764224614899522731.post-57614485073300395522013-04-21T23:55:00.004-07:002015-11-26T06:26:52.599-08:00רוצים להביא כלב או חיה אחרת לילדים? תחשבו רגע<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<br />
<div class="MsoNormal" dir="RTL">
<span lang="HE"><span style="font-family: inherit;">האם הבאת בעל חיים הביתה תעשה טוב לבית ולבני המשפחה?</span></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL">
<span lang="HE"><span style="font-family: inherit;"><br /></span></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL">
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiz53DrVj3fqJBS_KC2DaAQuRIknRFyg18HGq-shXn31wwA4HA54swuPgb5QdOoUzKkgyREqVhxcalo7szHgfawpTdUDKqpSndchmTfxvLMEvrfYoJkLmQvOYiyAC_l05gEcaeSQEQ6imc/s1600/dogcutesomuch.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="320" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiz53DrVj3fqJBS_KC2DaAQuRIknRFyg18HGq-shXn31wwA4HA54swuPgb5QdOoUzKkgyREqVhxcalo7szHgfawpTdUDKqpSndchmTfxvLMEvrfYoJkLmQvOYiyAC_l05gEcaeSQEQ6imc/s320/dogcutesomuch.jpg" width="213" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">תמונה מהבלוג The dog in world</td></tr>
</tbody></table>
<span style="font-family: inherit;">התשובה אולי תפתיע אתכם, אבל היא:<b> לא תמיד</b>. הבאת בעל חיים הביתה יכולה לתרום לכל בני המשפחה, </span><span style="font-family: inherit;">אבל לא תמיד החזקת בעלי חיים בבית מועילה ותורמת -
תלוי מאיזו סיבה הוחלט להחזיק בבעל חיים ומה תהיה ההתנהלות בבית.</span></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL">
<span style="font-family: inherit;"></span><br />
<span style="font-family: inherit;"></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL">
<span lang="HE"><span style="font-family: inherit;">לא פעם אני רואה שהדיון על הכנסת בעל חיים הביתה גורם להשפעות שליליות
דווקא. למשל: הורים לעיתים מתנים הכנסת בעל חיים הביתה בהתנהגות מסוימת של הילד:
הצטיינות בלימודים, או התניה בכך שהוא יצא עם הכלב 3 פעמים ביום. במקרים כאלה לא
ברור האם ההורים באמת רוצים בחיית המחמד. הם לפעמים מציבים תנאים שהילד אינו עומד בהם, ואז - חיית המחמד מסולקת או מקבלת יחס לא מספק. נתקלתי במקרים בהם נוצר משבר מהותי - הילד
מרגיש אשם ומתמלא ייסורי מצפון ותחושות קשות. יש המון כעסים ומתחים בבית ורגשות
קשים. זה מצב שרצוי למנוע מראש על-ידי התייעצות. <o:p></o:p></span></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL">
<span lang="HE"><span style="font-family: inherit;"></span></span><br />
<span lang="HE"><span style="font-family: inherit;"></span></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL">
<span lang="HE"><span style="font-family: inherit;">לעיתים נעשה שימוש בחיית המחמד כדי לנסות לחנך את הילד לסדר, ניקיון
והרגלים נוספים. זה לא תמיד מצליח- ואז הכישלון בא או על חשבון הילד (אם הוא לא
עומד במשימה יש כל מיני "השלכות"), או על חשבון חיית המחמד. גם כאן חשוב
לקבל הדרכה ממטפל בעזרת בעליי חיים או איש מקצוע מתאים אחר. </span></span><span style="font-family: inherit;">פעמים רבות האמהות מוצאות את
עצמן אחראיות על בעלי החיים. הילדים מאבדים בהם עניין מהר מאוד- המחשב והטלוויזיה
סוחפים יותר, והאמהות מתוסכלות כי הן נאלצות להיות המטפלות העיקריות.</span></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL">
<span lang="HE"><span style="font-family: inherit;">לכן- הכנסת חיות מחמד הביתה צריכה להתקיים רק אם כולם רוצים בהם כגורם
שיאחד את הבית- ולא יפרק אותו. <o:p></o:p></span></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL">
<span lang="HE"><span style="font-family: inherit;"></span></span><br />
<span lang="HE"><span style="font-family: inherit;"></span></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL">
<span lang="HE"><span style="font-family: inherit;">בנוסף צריך לשים לב שיש חיות מחמד מסוימות שמשנות את הדינמיקה
במשפחה: כלב למשל, מעלה שאלות רבות: למי הוא מציית? מה המקום שלו בהיררכיה
המשפחתית? למי הוא שייך? (האם מומלץ לקנות אותו כמתנה לילד?) כלב הוא לא חפץ כמו
מחשב או משחק- הוא יצור חי נוסף שנכנס לבית עם צרכים ורצונות ומעורר גם כל מיני
שאלות בתוך המשפחה. בטיפול נכון - חיית מחמד יכולה לגרום להנאה רבה ולתהליכי
התקרבות במשפחה. עושים דברים ביחד, מטיילים ביחד, יוצאים עם הכלב ביחד - כל אלה
יכולים להיות מקור עצום להנאה.<o:p></o:p></span></span><br />
<span lang="HE"><span style="font-family: inherit;"></span></span><br />
<span lang="HE"><span style="font-family: inherit;"></span></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL">
<span lang="HE"><span style="font-family: inherit;">אם אתם מתלבטים לגבי הבאת חיית מחמד הביתה מומלץ לדבר ולחשוב על הנושא, ניתן לפנות לאיש המקצוע שלנו בתחום טיפול בעזרת בעלי חיים לייעוץ חד פעמי, מומלץ בנוסף לקפוץ יחד עם הילדים לביקור בחנות חיות או מקום לאימוץ בעלי חיים ולעשות תהליך משפחתי משותף לפני שמחליטים. </span></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL">
<span lang="HE"><span style="font-family: inherit;"><br /></span></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL">
<span lang="HE"><span style="font-family: inherit;">כתב אודי ש</span></span><span style="font-family: inherit;">ני מטפל במכון עידן באמצעות בעלי חיים, מייעץ להורים בנושא בעלי חיים.</span></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL">
<span lang="HE"><span style="font-family: inherit;"><br /></span></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL">
<span lang="HE"><span style="font-family: inherit;">אולי גם יעניין אתכם לקרוא עוד:</span></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL">
<a href="http://mahonidan.blogspot.co.il/2013/01/blog-post_27.html">מדוע ילדים משחקים וחשוב שישחקו</a></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL">
<span lang="HE" style="font-family: "arial" , "sans-serif"; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-bidi-font-family: Arial; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin;"><br /></span></div>
</div>
Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-764224614899522731.post-78672664726708349202013-04-09T03:42:00.000-07:002015-11-26T06:27:15.968-08:00מדוע ילדים מפחדים מטיסות ואיך אפשר לעזור<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
כמו מבוגרים, ישנם ילדים אשר פוחדים מטיסות בפרט לפני טיסה בפעם הראשונה.<br />
מדוע ילדים פוחדים לטוס? הנה כמה סיבות אפשריות:<br />
<br />
<ul style="text-align: right;">
<li>הילדים קלטו את הפחד מהטיסה מאחד ההורים או אדם משמעותי אחר בסביבתם</li>
<li>הילד נחשף לחדשות בטלוויזיה או באינטרנט לגבי תאונה בה היה מעורב מטוס</li>
<li>ילד אשר לו פחדים משהייה במקום סגור/צפוף/עם הרבה אנשים</li>
<li>חוויה לא טובה מטיסה קודמת בגלל הטיסה או משהו שהתרחש במהלכה והשאיר חותם</li>
<li>קושי להבין איך המטוס ממריא, מדוע אינו נופל או מה יקרה במידה והוא צריך לנחות בפתאומיות</li>
<li>ישנם ילדים אשר סובלים מאוד מכאבי אוזניים או כאבים אחרים בשל שינויי הלחץ בזמן טיסה</li>
</ul>
<div>
מה אפשר לעשות על מנת לעזור לילדים לקראת טיסה?</div>
<div>
ככלל חשוב לנסות להתמודד עם הפחדים אך לעשות זאת תוך הקשבה ולהיזהר לא ללחוץ על הילדים יותר מדי.</div>
<div>
חשוב ראשית לשוחח עם הילדים ולהבין מה מפחיד או מדאיג אותם, לאחר שמבינים את מקור הפחד ניתן להיעזר באחד הרעיונות הבאים:</div>
<div>
<ul style="text-align: right;">
<li>ישנם ילדים שהבנת הנושא תעזור להם להירגע, במקרים כאלו אפשר להסביר להם תוך שימוש בשפה מתאימה על המטוס והטיסה ואפשר גם להיעזר בכלי משחק של מטוסים, פאזל או בניית דגם מטוס קטן.</li>
<li>לקראת הטיסה, במידה ומפלס הלחץ עולה ניתן להיעזר בשיטות הרפיה ונשימה שיכולות לסייע ולהפחית חרדה.</li>
<li>מומלץ להכין משחקים וצעצועים אהובים שיעזרו להסיח את הדעת מהמחשבות המדאיגות הן לפני והן במהלך טיסה.</li>
<li>ניתן לערוך ביקור ראשוני בשדה התעופה על מנת לראות את הנוסעים והמטוסים, ולקראת הטיסה לערוך היכרות עם אנשי הצוות או הטייס שתוכל להרגיע ולהשרות ביטחון.</li>
<li>לזכור ולהזכיר חוויות עבר של התמודדות מוצלחת עם פחדים ולקחת משם טיפים וכלים שעזרו</li>
</ul>
<div>
לכתיבת פוסט זה נעזרתי בספרה המצוין של עדנה כצנלסון דיאלוג עם ילדים</div>
</div>
<div>
<br /></div>
<div>
אולי יעניין אתכם לקרוא גם את:</div>
<div>
<a href="http://mahonidan.blogspot.co.il/2013/01/blog-post_27.html">למה המשחק חשוב לילדים</a></div>
<div>
<br /></div>
<div>
כתב מורן צמחוני - מטפל במכון עידן בילדים, מתבגרים וצעירים.</div>
<div>
<br /></div>
<div>
<br /></div>
<div>
<br /></div>
</div>
Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-764224614899522731.post-61952421597575926252013-04-02T04:29:00.001-07:002015-11-26T06:27:45.745-08:00פתאום נהיה אבא<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<br />
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; line-height: 150%; margin: 0in 28.35pt 0.0001pt; unicode-bidi: embed;">
<span style="font-family: inherit;"><b style="line-height: 150%; text-align: justify;"><span lang="HE">לפני זמן פנה אליי אב צעיר לתינוק
בן </span></b><span dir="LTR" style="line-height: 150%; text-align: justify;"></span><b style="line-height: 150%; text-align: justify;"><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span>3</span></b><span dir="RTL" style="line-height: 150%; text-align: justify;"></span><b style="line-height: 150%; text-align: justify;"><span dir="RTL"></span> <span lang="HE">חודשים. הוא סיפר כי מאז נולד בנו, אשתו מסתגרת בתוך עצמה, מתלוננת שאינו
מבין אותה ולא נותנת לו להתקרב אליה. כשהוא נמצא בבית, היא מעדיפה שהוא יטפל
בתינוק ואומרת שהיא עייפה ורוצה לישון. הוא אינו יודע מה לעשות עם המצב החדש.</span></b></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; line-height: 150%; margin-bottom: .0001pt; margin-bottom: 0in; margin-left: 28.35pt; margin-right: 28.35pt; margin-top: 0in; text-align: justify; unicode-bidi: embed;">
<br /></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; line-height: 150%; margin-bottom: .0001pt; margin-bottom: 0in; margin-left: 28.35pt; margin-right: 28.35pt; margin-top: 0in; text-align: justify; unicode-bidi: embed;">
<span lang="HE"><span style="font-family: inherit;">כשבדקנו יחד את מה שהעלה – הגענו
להבנה כי הקושי הוא בעצם להתמודד עם השינוי המשמעותי שחל בתא המשפחתי עם המעבר
מזוגיות להורות וההצטרפות של בנו למשפחה, שינוי בחיים ובתפקידים של האישה שהפכה
לאם, בחיים ובתפקידים של הגבר שהפך לאב
וגם בחייהם כזוג. <o:p></o:p></span></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; line-height: 150%; margin-bottom: .0001pt; margin-bottom: 0in; margin-left: 28.35pt; margin-right: 28.35pt; margin-top: 0in; text-align: justify; unicode-bidi: embed;">
<br /></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; line-height: 150%; margin-bottom: .0001pt; margin-bottom: 0in; margin-left: 28.35pt; margin-right: 28.35pt; margin-top: 0in; text-align: justify; unicode-bidi: embed;">
<span lang="HE"><span style="font-family: inherit;">רוב הנשים צריכות זמן כדי להסתגל
למצב החדש של אימהות ובעיקר זקוקות למישהו שדרכו הן יוכלו לאוורר את רגשותיהן, שעליו
יוכלו להישען במצוקתן וממנו יוכלו לקבל תחושה שהוא פרטנר במסע החדש שאליו יצאו
והוא מוכן להיות שותף בתפקיד התובעני שלהן כהורה. הנוכחות של בן הזוג ותמיכתו
יכולה לתת לאמהות לגיטימציה לחוסר הביטחון שלהן באימהותן ולאפשר להן להיכנס
לתפקידן החדש בתחושה טובה יותר. יכול להיות שהן מצפות לתמיכה והבנה מבן הזוג
שבעצמו עובר תהליך בו הוא זקוק להבנה והכוונה.<o:p></o:p></span></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; line-height: 150%; margin-bottom: .0001pt; margin-bottom: 0in; margin-left: 28.35pt; margin-right: 28.35pt; margin-top: 0in; text-align: justify; unicode-bidi: embed;">
<br /></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; line-height: 150%; margin-bottom: .0001pt; margin-bottom: 0in; margin-left: 28.35pt; margin-right: 28.35pt; margin-top: 0in; text-align: justify; unicode-bidi: embed;">
<span lang="HE"><span style="font-family: inherit;">לכן, גם המעבר לאבהות עלול לכלול
תקופה של דיכאון אותו חש הגבר, בעקבות אבדן החופש שלו, הצורך להיות בין זוג תומך
ולתפקד במקביל כהורה. אבות צעירים רבים חשים תחושות דחק, חרדה, רגשות של קנאה בבת
הזוג על הקשר שלה עם התינוק ואף כעס על התינוק שתפס את המקום בזמנה ובלבה של אשתו.<o:p></o:p></span></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; line-height: 150%; margin-bottom: .0001pt; margin-bottom: 0in; margin-left: 28.35pt; margin-right: 28.35pt; margin-top: 0in; text-align: justify; unicode-bidi: embed;">
<br /></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; line-height: 150%; margin-bottom: .0001pt; margin-bottom: 0in; margin-left: 28.35pt; margin-right: 28.35pt; margin-top: 0in; text-align: justify; unicode-bidi: embed;">
<b><span lang="HE"><span style="font-family: inherit;">כל אלה הם שינויים משמעותיים שעוברים
על בני זוג במעבר להורות. נדרשת הבנה רבה וסבלנות על מנת לצלוח בשלום את המשבר
ההתפתחותי שמאפיין כניסה של ילד למשפחה. לעתים הסתגלות זו מתרחשת באופן "טבעי"
או אינטואיטיבי, אבל בהרבה מקרים דרושים הדרכה
וליווי מקצועיים שיכולים לעזור לפתח מודעות למצב החדש ולהסתגל לשינוי שבני
הזוג עוברים עם לידתו של ילד למשפחה.<o:p></o:p></span></span></b></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; line-height: 150%; margin-bottom: .0001pt; margin-bottom: 0in; margin-left: 28.35pt; margin-right: 28.35pt; margin-top: 0in; text-align: justify; unicode-bidi: embed;">
<b><span lang="HE"><span style="font-family: inherit;"><br /></span></span></b></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; line-height: 150%; margin-bottom: .0001pt; margin-bottom: 0in; margin-left: 28.35pt; margin-right: 28.35pt; margin-top: 0in; text-align: justify; unicode-bidi: embed;">
<span style="font-family: inherit;">כתב מנשה כהן, פסיכולוג קליני מומחה </span></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; line-height: 150%; margin-bottom: .0001pt; margin-bottom: 0in; margin-left: 28.35pt; margin-right: 28.35pt; margin-top: 0in; text-align: justify; unicode-bidi: embed;">
<br /></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; line-height: 150%; margin-bottom: .0001pt; margin-bottom: 0in; margin-left: 28.35pt; margin-right: 28.35pt; margin-top: 0in; text-align: justify; unicode-bidi: embed;">
במצבים של לידת תינוק חדש למשפחה ואתגרים אחרים ניתן להיעזר במסגרת של טיפול זוגי או טיפול פסיכולוגי פרטני לאחד מבני הזוג, במקרים רבים מספיקה מסגרת קצרה של ייעוץ קצר טווח על מנת לשפר משמעותית את המצב, נשמח לסייע בכל נושא.</div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; line-height: 150%; margin-bottom: .0001pt; margin-bottom: 0in; margin-left: 28.35pt; margin-right: 28.35pt; margin-top: 0in; text-align: justify; unicode-bidi: embed;">
<br /></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; line-height: 150%; margin: 0in 28.35pt 0.0001pt; unicode-bidi: embed;">
<br /></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; line-height: 150%; margin: 0in 28.35pt 0.0001pt; unicode-bidi: embed;">
<br /></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; line-height: 150%; margin-bottom: .0001pt; margin-bottom: 0in; margin-left: 28.35pt; margin-right: 28.35pt; margin-top: 0in; text-align: justify; unicode-bidi: embed;">
<br /></div>
</div>
Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-764224614899522731.post-46400472648985901532013-03-23T14:26:00.000-07:002015-11-26T06:27:57.267-08:00לשחרר..<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<br />
<div dir="RTL" style="direction: rtl; line-height: 150%; margin: 5pt 28.35pt 0.0001pt; unicode-bidi: embed;">
<span style="font-family: inherit;"><span lang="HE">לשחרר
כל דבר שאינו נחוץ יותר, שאין לו מטרה, ולעשות זאת ללא חרטה. זה כולל דברים כמו
עבר לא מאושר, ספרים, השקפה, בגדים, אמונה, סגנון החיים שלך או חברות במועדון. נסו
להרגיש את הרגע כשאתם חושבים על זה כאפשרות. על ידי שחרור הדברים שאינם מועילים
לכם יותר, אתה מאפשרים לעצמכם את החופש להתחיל למידה והתנסות חדשים מבלי להיות
כבולים למה שהתיישן..</span></span></div>
<div dir="RTL" style="direction: rtl; line-height: 150%; margin: 5pt 28.35pt 0.0001pt; unicode-bidi: embed;">
<span style="font-family: inherit; line-height: 150%;"><br /></span></div>
<div dir="RTL" style="direction: rtl; line-height: 150%; margin: 5pt 28.35pt 0.0001pt; unicode-bidi: embed;">
<span style="font-family: inherit; line-height: 150%;">כך
אתם פותחים שער ליוזמות והרפתקאות חדשות. אבל לרוב אנו מוצאים ביטחון במה שמוכר
ופחד מונע מאיתנו להתקדם..</span></div>
<div dir="RTL" style="direction: rtl; line-height: 150%; margin: 5pt 28.35pt 0.0001pt; unicode-bidi: embed;">
<br /></div>
<div dir="RTL" style="direction: rtl; line-height: 150%; margin: 5pt 28.35pt 0.0001pt; unicode-bidi: embed;">
<span style="font-family: inherit; line-height: 150%;">תתבוננו
באותם היבטים בחייכם שאתה ממשיכים לסחוב למרות שאינם משרתים אתכם יותר. נסו להתחבר
להרגשה של שחרור וזרימה בנתיב הטבעי שלכם, עם האפשרות לחקור ולגלות למידה וחוויה
חדשה שאתם יכולים לקבל בשמחה..</span></div>
<div dir="RTL" style="direction: rtl; line-height: 150%; margin: 5pt 28.35pt 0.0001pt; unicode-bidi: embed;">
<br /></div>
<div dir="RTL" style="direction: rtl; line-height: 150%; margin: 5pt 28.35pt 0.0001pt; unicode-bidi: embed;">
<span style="font-family: inherit;"><span lang="HE">יש
סיפור על אחד שעשה מסע בטבע שהגיע לנהר שצריך לצלוח. הוא בנה רפסודה וצלח את הנהר.
עכשיו יש לו שאלה מה לעשות עם הרפסודה: להשאיר אותה ולהמשיך בדרכו או להוסיף אותה
למטען שלו?</span><span lang="HE"><o:p></o:p></span></span></div>
<div dir="RTL" style="direction: rtl; line-height: 150%; margin: 5pt 28.35pt 0.0001pt; unicode-bidi: embed;">
<br /></div>
<div dir="RTL" style="direction: rtl; line-height: 150%; margin: 5pt 28.35pt 0.0001pt; unicode-bidi: embed;">
<span style="font-family: inherit;"><span lang="HE">חומר
למחשבה</span><span lang="HE"><o:p></o:p></span></span></div>
<div dir="RTL" style="direction: rtl; line-height: 150%; margin: 5pt 28.35pt 0.0001pt; unicode-bidi: embed;">
<br /></div>
<div dir="RTL" style="direction: rtl; line-height: 150%; margin: 5pt 28.35pt 0.0001pt; unicode-bidi: embed;">
<span style="font-family: inherit;"><span lang="HE">עיקרו
של הקטע לקוח מספר בשם "האורקל שבפנים" מאת </span><span dir="LTR">Dick</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span> <span dir="LTR">Sutphen, 1992</span><span lang="HE"><o:p></o:p></span></span></div>
<div dir="RTL" style="direction: rtl; line-height: 150%; margin: 5pt 28.35pt 0.0001pt; unicode-bidi: embed;">
<br /></div>
<div dir="RTL" style="direction: rtl; line-height: 150%; margin: 5pt 28.35pt 0.0001pt; unicode-bidi: embed;">
<span lang="HE"><span style="font-family: inherit;">הביא
– מנשה כהן </span></span><span lang="HE"><o:p></o:p></span></div>
<div dir="RTL" style="direction: rtl; line-height: 150%; margin: 5pt 28.35pt 0.0001pt; unicode-bidi: embed;">
פסיכולוג קליני בכיר ב מכון עידן לטיפול, ייעוץ ופסיכותרפיה</div>
</div>
Unknownnoreply@blogger.com0