איך זה להיות נערה עם אנורקסיה

בטור האחרון של מיקה אלמוג שנקרא אי החיבוק, היא מתארת באופן יפה ומרגש בסיפור קצר נערה עם בעיות אכילה ואת סבתה שמצליחה לעמוד מולה ולעזור לה.
הנה כמה קטעים מתוך הטור שלה שאולי עוזרים קצת להבין מה מתחולל בתוך נפשן של נערות דומות, ויש לא מעט כאלה:

"שקרנית. לו לפחות הייתה שקרנית רזה. אבל היא לא רזה. לא מספיק. היא מקפידה לאכול רק דברים שקל להקיא.. היא חושבת שאולי אפשר להוסיף את המידע הזה לרשימת הנתונים התזונתיים שכותבים על תוויות אוכל: כמה שומן, כמה סוכר, כמה קל להקיא."

"גל למדה מהר לשכלל. ללכלך צלחות ולהשאיר בכיור. לזרוק לפח כמות מדויקת של אכול, ולהוציא את הפח מיד. לצאת לבית הספר באיחור, אין זמן לאכול, לקחת את הסנדוויץ' המושקע והפירות החתוכים, לתת נשיקה ולברוח."

"כשתהיה רזה, לא כמו עכשיו, רזה באמת, יהיה לה טוב. היא יודעת את זה. בשביל הטוב הזה כל המאמץ. על כמה דברים כבר ויתרה. החברות שהפסיקו מזמן להזמין אותה לבוא איתן לקפה כי נמאס להם לראות איך היא שותה תה קמומיל עם כפית דבש כשהם תוקעות טוסטים. על בנים היא לא מסתכלת בכלל. מי ירצה אותה כשהיא ככה."

"גל נועצת מזלג. דמעות זולגות על לחייה. מגישה לפיה. איזה עלובה את. מכוערת אחת, שמנה, טיפשה, מגעילה. כיתת יורים בתוך ראשה, יורה בלי רחמים.
אבל היא אוכלת."

בעיות אכילה משפיעות באופן משמעותי על האדם שמתמודד איתן - פיזית ונפשית וגם על הסביבה הקרובה.
אם אתם מכירים מישהו שסובל או סובלת מבעיית אכילה, אל תשאירו אותם לבד.
אם אתם לא יודעים מה ואיך לעשות, פנו לייעוץ ראשוני בנושא.

אולי יעניין אתכם לקרוא:
השמנת יתר אצל ילדים