3 טיפים להתנהלות עם הילדים בזמן המצב הביטחוני - מלחמה

המצב הביטחוני לא קל, אזעקות, טילים, אנשים מגויסים לצו 8, פגיעות ברכוש ובנפש מסביב.
הורים רבים שואלים את עצמם מה עושים עם הילדים, איך לעזור להם להתמודד, איך לדבר איתם, איך להתנהג בסביבתם.
מצורפים 3 טיפים בנושא, 

1. לתת לילדים אחריות – תנו לילדים משימה כלשהי לביצוע כשיש אזעקה (למשל להכניס את הבובה האהובה לממ"ד, לדאוג שלכלב תהיה צלחת עם מים בממ"ד וכדומה). צעצועים וחיות הם אמצעי מצוין להפחתת הלחץ – עזרו לילדים שלכם להסביר לצעצוע שלהם למה יש אזעקה, שהאזעקה היא בעצם משהו שמגן עלינו, עוזר לנו להגיע למרחב מוגן בזמן כדי שלא ושלא צריך להילחץ ממנה. 
2. יצירה ומשחק מסייעים בהפחתת לחץ, מחשבות מטרידות ופחדים, וחשובים מאוד במיוחד לילדים קטנים. הכינו חומרי יצירה גם במרחב המוגן וגם ברחבי הבית. אפשר לצייר עם טושים על נייר; להכין עיתונים ודבק פלסטי לשם גזירה והדבקה; אפשר וכיף לעבוד עם פלסטלינה, ואפשר להדפיס ולצייר מנדלות – זה מאוד מרגיע. דאגו שהילדים יוכלו לשחק במשחקים אהובים אליהם ואפשר גם משחקים המשלבים הבעת רגשות כדי לעודד אותם לדבר על מה שהם מרגישים וחווים.
3. תנו לילדים להביע את הרגשות והמחשבות שלהם באופן אותנטי, נסו לא לשים בפיהם מילים שאתם חושבים שהם מרגישים או אמורים להרגיש, אם הם מעדיפים לא לדבר כבדו את זה ונסו למצוא דרכים אחרות לתקשורת, דרך צ'אט, משחק, יצירה, פעילות משותפת ועוד..

במכון עידן פסיכולוגים מומחים לילדים, מטפלים מומחים בהדרכת הורים ומגוון אנשי מקצוע נוספים שישמחו לייעץ ולעזור, אנא פנו אלינו בכל נושא שהוא.

אולי יעניין אתכם לקרוא גם:

מדוע חשוב לתת לילדים לשחק?

תפקיד חייה - על התמודדות עם תקיפה מינית בילדות

כתבה מרתקת פורסמה בעיתון הארץ על דפנה ארגמן, בה היא מתארת את חייה בצל פגיעה מינית שחוותה בילדותה מצד אביה. הכתבה נותנת אור ותקווה לנשים רבות אשר חווה התעללות בילדות ומנסות להתמודד עם הטראומה.
בכתבה מסופר על התמודדותה הלא פשוטה של דפנה והתהליך אשר עברה עד היום ועל הצגת היחיד אותה היא מביימת ובה בתה משחקת ובה מגולל סיפורה האישי.

קולה של דפנה ארגמן בכתבה מביא את קולותיהן ומחשבותיהן של ילדות, נערות ונשים רבות אשר עברו חוויה דומה.

הנה מספר קטעים מדבריה:
" יש כמה תמונות שמלוות אותי שהיום אני יכולה לדבר עליהם בחופשיות, פעם לא יכולתי לדבר אותן ומצד שני הייתי כמו מכורה, הייתי מחפשת אותן..זה מאפיין נפגעות תקיפה מינית, אני צריכה הוכחות."

"הוא לא באמת אמר שאף אחד לא ישמע כמו שאני אומרת בהצגה אבל ההשתקה הייתה נוכחת"

"אנשים שואלים אותי, איך יכול להיות שאמא שלך לא ידעה. בית קטן, ארבעה חדרים, שאי אפשר להיעלם ולהתחבא בו. ובכל זאת היא לא ידעה"

"כשמישהי נפגעת, היא נמחקת, היא מתה. זה מה שהרגשתי. והיכולת להתרומם היא כמעט בלתי אפשרית. לא כל אחת חייבת להגיע לבמה, אבל אפשר להגיע לחיים שיש בהם נשימה"

"אני מביאה קול אחר, קול מפויס, קול שיש בו השלמה גדולה, אבל לא ממקום של אפסות אלא ממקום של שלמות, פיוס וקבלה."

לקריאת הכתבה המלאה
התמודדות עם טראומה מפגיעה מינית, ובפרט מאחד מבני המשפחה הינה אתגר גדול ותהליך ארוך. טיפול פסיכולוגי ב פוסט טראומה יכול לסייע.
אל תישארו עם זה לבד

על יצירה, מפגש עם העצמי וטיפול באמנות

אני רואה את הטיפול באמנות כהזדמנות של מפגש. מפגש של האדם עם עצמו.

מפגש עם האותנטיות, הספונטניות והיצירתיות שבו. הצורה, הקו, הצבע, התוכן והאסוציאציות המרכיבים את התהליך היצירתי בתרפיה באמנות, הם בעצם השתקפות של האינדיבידואל על שלל חוויותיו. זהו מפגש שמזמן תהליך של גילוי העצמי דרך לגיטימציה לחוויות קדומות לעלות, תוך שימוש בכוחות המצויים באדם, הן אלה הידועים והן אלה המתגלים בתהליך עצמו. מפגש המאפשר שינוי, ריפוי וצמיחה בנוכחות המטפל המלווה את התהליך. 

מבט - עבודה שנוצרה במהלך טיפול באמנות

התהליך האמנותי, ככזה שמזמן את הכוחות הבריאים לעלות 'ולדבר את דברם', מחזק את הביטחון האישי ביכולת (כזו שלא הייתה ידועה קודם פעמים רבות), ומעודד קבלת החלטות והתמודדות עם קשיים וכשלים. סביבת הטיפול היא סביבה מכילה, מקבלת ומוגנת. באמצעות שפה חזותית עשירת סמלים ודימויים יכול כל מטופל להתחבר לעולמו הפנימי: לקונפליקטים לא פתורים, לעכבות ומחסומים רגשיים, לרגשות ולתחושות מודחקים, תוך עקיפת מחסומי המודעות. 

קריעה - עבודה נוספת שנוצרה במהלך תרפיה באמנות

הלמידה האמיתית מתחוללת במקום בו יש חוויה. 

אני מזמינה אתכם לחוות חוויות לא מובהרות, לא פתורות, ומשם לחולל את השינוי. 

כתבה יהודית דרייפוס

תרפיסטית באמנות במכון עידן, בעלת ניסיון רב של טיפול באמנות בילדים ומבוגרים.

אולי יעניין אתכם לקרוא גם:

מה היתרונות של טיפול באמנות

למה המשחק חשוב לילדים

על משבר מפנה והתחדשות

פגיעה וטראומה נפשית מתאונת דרכים

נתחיל משני סיפורים אישיים קצרים של אנשים אשר עברו תאונת דרכים ותפקודם נפגע בשל כך. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים ושונו לצורך שמירת פרטיות המטופלים.

ליאת היא בחורה בשנות העשרים שעברה תאונת דרכים. היא נסעה יחד עם בן זוגה וילדיו. הוא נהג בעת שהיא והילדים ישבו מאחור. מכונית נכנסה בהם מאחור והייתה מכה חזקה מאד. הילד בכה מבהלה. היא הייתה היסטרית. היה לה קשה לצאת מהמכונית. ליאת מספרת שמאז התאונה היא לא מצליחה לישון ברצף, קשה לה להתרכז. תמונות מהתאונה חוזרות שוב ושוב. היא מרגישה מבולבלת.

יעקב הוא גבר בשנות הארבעים שעבר תאונה של התנגשות חזיתית עם רכב אחר. הוא הגיע לטיפול רק שנתיים לאחר התאונה. הוא לא הגיע לטיפול נפשי בשלב מוקדם יותר כי לא קישר בין התאונה לבין מה שקורה לו בחייו . מאז התאונה שנתו מופרעת. כל סירנה מזעיקה אותו. ריחות של שריפה מקפיצים אותו. תגובתו דומה לתגובת הלם קרב של אנשים אחרי מלחמה. יעקב איבד מיכולת הריכוז שלו, החל לתפקד באופן ירוד בעבודה. הוא לא מעכל את העובדה שחל בו שינוי והתפקוד שלו נפגע. הוא שופט את עצמו בצורה קשה, ובכלל הפך להיות אדם בקורתי מאד, בוטה וקשה.

בדומה לסיפורים אלה קיימים רבים אחרים, מבוגרים וילדים אשר חוו תאונת דרכים, וגם אם הפגיעה הפיזית לא הייתה ניכרת נשארת פוסט טראומה נפשית אשר משפיעה על תפקוד האדם וסביבתו. פגיעה בתפקוד בשל תאונת דרכים יכולה להופיע גם לאחר תקופה ממועד התאונה ולבוא לידי ביטוי בתחומי חיים שונים: קשיים בתפקוד האישי למשל ביכולת ריכוז וחשיבה, בעיות שינה או עייפות, קשיים ביחסים עם בני המשפחה או חברים, קושי בחזרה לנהיגה ונסיעה ברכב, קשיים במסגרות של עבודה או לימודים ועוד.

לא תמיד ניתן להתמודד עם זה לבד, ופנייה לעזרה מעידה על אומץ ונכונות של האדם וסביבתו להתמודד עם הטראומה ובכך לשפר את סיכויי ההחלמה ולהחזיר למסלול החיים. אם אתם מכירים אנשים אשר סובלים מכך אנא עזרו להם לא להישאר עם זה לבד ולקחת צעדים ראשונים בדרך לריפוי וצמיחה.

מכון עידן לייעוץ, טיפול ופסיכותרפיה מתמחה בעבודה עם מקרים של טראומה מתאונת דרכים.

באתר המכון ניתן לקרוא חומרים נוספים בנושא: 

סיפורי טיפולים של אנשים שעברו תאונת דרכים

ארגונים ועמותות לנפגעי תאונות דרכים

כיצד משבר יכול להביא לצמיחה ומפנה בחיים

אני, פוסט-טראומטי

מונולוג מייצג של נפגע פוסט-טראומה - אילו היה יכול לדבר

אני רוצה לענות על השאלות שלך, אבל זה לא פשוט, אפילו שכבר הבראתי יחסית. אני חושב שזה אולי לא נורמלי, מופרע או מפורק בפנים,  כאילו איזה "מנגנון פנימי" שעבד בשבילי התמוטט, למשל לדבר עם אדם אחר יותר משתי מילים. המנגנון הזה אבד, נעלם לי, אני צריך לחשוב אלף פעם על דברים פשוטים לפני שאני עושה, כמו להחליט אם אני אלך או לא לערב חגיגי. פשוט כאילו נעלמו לי החיים בתוכי. אתה שואל מה קורה לי שם בפנים, כאילו יש לי תשובות ברורות, כמו אדם שאומר שיש לו חום או כואבת לו הבטן, אז אין לי מילים, ואני אפילו פוחד להתחיל לדבר על מה שהיה, כי לא ברור לי ממש מה קרה לי, מה השתנה אצלי, אולי אני סתם עושה מזה עניין.

אני לא מבין למה אני לא יכול להיות כמו כולם. אני מרגיש נורא בסופרמרקט, פוחד שמישהו יפנה אלי. הרעש מפריע לי, אני פשוט רוצה שקט, רוצה לא להיות שם, לא להיות בכלל. לולא הילדים אולי הייתי עושה משהו לעצמי, כי אני פשוט לא מסוגל לסבול את הסיוט הזה. לא יכול לישון, מתעורר מותש כאילו שלא ישנתי בכלל. מתעורר אחרי כמה דקות ולא יכול להירדם, הכול מתערבב לי. אני נמצא לפעמים בסרטים, לא מבין מה זה המלחמה הזאת, רואה את עצמי מסתובב שם ולא יודע איך כולם יודעים מה לעשות, מדברים בלהט, רצים, וכולנו שומעים פיצוץ של קטיושה במרחק לא גדול, ואני לאט לאט, כלומר הגוף שלי נהיה ללא שרירים, מונח בנגמ"ש, אני רוצה להזיז אותו ולא מצליח, אבל אני רואה כאילו מלמעלה את האנשים מתרוצצים, פוחד שיבקשו ממני לעשות משהו, ואז אומרים שנוסעים למקום אחר, שנהרגו הרבה חיילים בקטיושה שנפלה בהתארגנות, לא מבין את כל הסיפור הזה, איך אנשים יכולים להרוג, יכולים למות בשנייה, אני חש שאני יוצא מדעתי, ואולי נרדמתי לזמן מה. קטעים מהסיפור משתלבים בלילה עם סרטי פעולה ומלחמה, ואז אני כבר לא יכול להירדם שוב. לפעמים אני לא עוצם עין כמעט עד הבקר, ואז אני מסתובב כל היום כמו סהרורי. אומרים לי שאני נראה עייף, מה שנכון, אבל אין לי כוח לשמוע את זה כל הזמן מהשכנים והמשפחה שלא מבינים מה קורה לי, גם אני לא כל כך מבין, אבל אני פוחד כל הזמן שישאלו אותי, אז אני מתרחק, יוצא החוצה לעשן סיגריה, ואני חוזר ומנסה להכריח את עצמי לחייך, ומנסה לדבר אבל המשפטים שלי נעשים קצרים עד שנמאס לי ואני יוצא שוב, ומבין שמשהו באמת לא בסדר אצלי.

לפעמים כבר לא שואלים אותי, גם אשתי, ואז אני מתפלא שלא איכפת לה, ואני חושב ששום דבר לא ישתנה,  כי הכול חוזר, אפילו אם הרגשתי פה קצת טוב, אני הולך הביתה וכאילו אותו דבר, ולשאלתך – אני לא יכול לדמיין מצב שאני מרגיש טוב, פשוט לא רואה את זה.  ואז נמאס לי מהרופאים ומהטיפולים, וגם כשאני קצת מתחבר לשיחות אני נהיה מודאג וחושב שאולי גם קודם, לפני המקרה, הייתי לא בסדר, וזה ממש מפחיד, אז מה ומי הייתי, וגם כשאתה אומר בוא נראה, אני פוחד כי אני לא יכול לראות שום דבר, כך שאפילו השאלות שלך מכניסות אותי למערבולת, כי אני לא מבין מה זה שאתה מזכיר "לאבד", למה אתה מתכוון, כי הכול הלך. אבל יש רגעים שאני מרגיש שלא הכל אבוד, שאולי אחזור למה שהייתי, שמח, מדבר, לא-מסתגר, מתחבק עם אשתי, יושב עם הילדים, אבל זה מתנדנד, הפכתי לשבר כלי בן רגע, כל מה שחשבתי שאני התפוגג, נהייתי סמרטוט, וברגע אחר נראה שהנה אני חוזר לעצמי, כאילו הבזק של מי שהייתי, אבל זה נעלם כפי שבא, ולפעמים אני פשוט רוצה להרים ידיים ולתת לעצמי להיעלם לתוך חור שחור, וככה דעתי נטרפת עלי, ואני לא יודע האם הבעיה שלי היא אמיתית או אני מדמיין הכל, מעין הזיה על קטסטרופה ששומעים עליה בחדשות.. אתה מבין?

כתב מנשה כהן

פסיכולוג מומחה בתחומים טיפול בטראומה ו טראומה מתאונת דרכים

טראומה פנים רבות לה

בניסיון להבין טראומה נפשית אנחנו נתקלים בריבוי הנזקים של הפגיעה ובריבוי נקודות המבט להבנה ולהמשגה של הטראומה האקוטית והכרונית. במובן הנרחב ביותר האירוע  והחוויה הטראומטיים קוטעים את הרציפות וההמשכיות במהלך חייו של הנפגע כמעט בכל המישורים – ברגשותיו, במחשבותיו, בהרגליו, ביחסיו עם אנשים ועוד..

קטיעה זו ניתן לראות בכמה צורות

[א] כתאונה שהתרחשה מתוך צירוף מקרים מעבר לשליטתו של הנפגע.

[ב] כפציעה פיזית עם נזקים מזוהים ובלתי מזוהים בגוף ובנפש.

[ג] כפגיעה בתחושת האוטונומיה וביכולת השליטה והוויסות של העוררות הפיזיולוגית והתגובה המותאמת לסביבה.
[ד] כמשבר בזהות הפסיכו-סוציאלית, בתפיסה העצמית, בתחושת הערך העצמי ואימון בעצמו.

[ה] כקרע בתחושת ההיקשרות הבסיסית בין הנפגע ואחרים משמעותיים בסביבתו המיידית והחברתית.

[ו] כמשבר קיומי שמעלה שאלות ותהיות לגבי עצמו, לגבי החברה, ולגבי החיים בכלל.

במצב של טראומה הנפגע מרגיש במידה זו או אחרת, שהוא לא אותו אדם שהיה ופעמים רבות אינו אינו יודע איך להבין את מה שמתחולל בנפשו או לספק הסבר.

רוצים לדעת עוד על הנושא?  

קטע זה הינו חלק ממאמר של מנשה כהן ואלי פראשה בנושא טראומה אשר פורסם באתר פסיכולוגיה עברית

אנו ממליצים על קריאה נוספת בנושא התמודדות פסיכולוגית ו טיפול בטראומה 
ועל חוויה של טראומה מתאונת דרכים