3 טיפים להתנהלות עם הילדים בזמן המצב הביטחוני - מלחמה

המצב הביטחוני לא קל, אזעקות, טילים, אנשים מגויסים לצו 8, פגיעות ברכוש ובנפש מסביב.
הורים רבים שואלים את עצמם מה עושים עם הילדים, איך לעזור להם להתמודד, איך לדבר איתם, איך להתנהג בסביבתם.
מצורפים 3 טיפים בנושא, 

1. לתת לילדים אחריות – תנו לילדים משימה כלשהי לביצוע כשיש אזעקה (למשל להכניס את הבובה האהובה לממ"ד, לדאוג שלכלב תהיה צלחת עם מים בממ"ד וכדומה). צעצועים וחיות הם אמצעי מצוין להפחתת הלחץ – עזרו לילדים שלכם להסביר לצעצוע שלהם למה יש אזעקה, שהאזעקה היא בעצם משהו שמגן עלינו, עוזר לנו להגיע למרחב מוגן בזמן כדי שלא ושלא צריך להילחץ ממנה. 
2. יצירה ומשחק מסייעים בהפחתת לחץ, מחשבות מטרידות ופחדים, וחשובים מאוד במיוחד לילדים קטנים. הכינו חומרי יצירה גם במרחב המוגן וגם ברחבי הבית. אפשר לצייר עם טושים על נייר; להכין עיתונים ודבק פלסטי לשם גזירה והדבקה; אפשר וכיף לעבוד עם פלסטלינה, ואפשר להדפיס ולצייר מנדלות – זה מאוד מרגיע. דאגו שהילדים יוכלו לשחק במשחקים אהובים אליהם ואפשר גם משחקים המשלבים הבעת רגשות כדי לעודד אותם לדבר על מה שהם מרגישים וחווים.
3. תנו לילדים להביע את הרגשות והמחשבות שלהם באופן אותנטי, נסו לא לשים בפיהם מילים שאתם חושבים שהם מרגישים או אמורים להרגיש, אם הם מעדיפים לא לדבר כבדו את זה ונסו למצוא דרכים אחרות לתקשורת, דרך צ'אט, משחק, יצירה, פעילות משותפת ועוד..

במכון עידן פסיכולוגים מומחים לילדים, מטפלים מומחים בהדרכת הורים ומגוון אנשי מקצוע נוספים שישמחו לייעץ ולעזור, אנא פנו אלינו בכל נושא שהוא.

אולי יעניין אתכם לקרוא גם:

מדוע חשוב לתת לילדים לשחק?

רק שלא יקרה לו כלום - על הגנת יתר של הורים

 כהורים יש לנו תפקיד אחראי לדאוג לשלומם של הילדים ולהגן עליהם מכל פגע. בצדק אנו פוחדים שיקרה להם משהו לא טוב – שייפגעו, שיכשלו, שיהיו דחויים, שלא יוכלו להגן על עצמם בצורה מתאימה. לפעמים דאגה זו לוקחת אותנו רחוק מדי ואנחנו מפתחים גישה של לגונן על הילד מפני העולם. הפחד ש"יקרה לו משהו" יכול לשתק אותנו ואותו ובסוף באמת לא יקרה לו כלום. לא יחווה את החיים. לא יצמח. לא ילמד להתמודד. לא יכיר את עצמו ואת הפוטנציאל שלו.

קוראים לזה בשפה המקצועית "הגנת- יתר", OVERPROTECTION.

להלן קטע מספרו של יעקב בוצ'ן "ילד שקוף" שמדגים וממחיש את החוויה של הגנת יתר חולנית [זמורה ביתן, עמ' 110]

תמיד הגנה מלאה..

"אני יודע שהחיים עם הורי רוקנו אותי. איש ריק. איש שאין אפשרות להשביע אותו. תמיד הגנה מלאה אבל גם בושה בהם. לא היו לי חיי משפחה נורמליים. לא היה לי מודל. רק התמסרות חולנית שלהם ושמירה והגנה. לא העמידו אותי בשום ניסיון. התוכן המרכזי בחיי הוא פחד. פחד מפני מכות, פחד מפני אלימות, מפני הפתעות, מפני עוני, מפני מחלות, פחד להילחם. פחד לבכות לפני אימא, לפני לאה'לה, לפני הילדים. פחד להביע רגשות. פחד לכעוס. פחד להגיד לא. פחד להגיד כן. מסוגל לרצוח”.

מכירים את התחושה? מתלבטים לגבי ההורות שלכם? רוצים לדעת עוד על הדרכת הורים?

שתפו אותנו

כתב מנשה כהן, פסיכולוג קליני בכיר במכון עידן

אולי יעניין אתכם לקרוא גם:

למה הילדים לא מספרים לכם כלום

איך לפתח הורות מודעת יותר

דפוסי חשיבה שגויים במצבי חרדה ולחץ

במצבים של חרדה ולחץ אנשים נוטים לחשוב בצורה מסוימת שעלולה רק להחריף את החרדה ולא מאפשרת לראות את המציאות כמו שהיא ולהתמודד איתה באופן מיטבי. כאשר מחשבות אלו חוזרות בתדירות גבוהה הן מקשות על התפקוד של האדם ויכולות לפגוע בקשרים עם הסובבים.

חלק מהתהליך של התמודדות עם מצבי חרדה ושיפור המודעות העצמית בכלל הוא בזיהוי דפוסי מחשבה לקויים והפחתת תדירותם או השפעתם עלינו. בפוסט זה אציג שני דפוסי חשיבה נפוצים.

1. מחשבות אסון - Catastrophizing - בדפוסי חשיבה אלו אנשים נוטים לשים לב ולהתעכב בעיקר על התוצאות הגרועות ביותר של כל תרחיש וסיטואציה. במצב זה האדם נוטה להדגיש את הסיכויים שיקרה אסון או משהו רע שבמקרים רבים מוביל לתוצאות רעות נוספות ומתקשה לראות את האפשרויות האחרות אפילו שלעתים הן יותר סבירות. דוגמאות לכך הן אדם החרד מטיסות ומתעכב באפשרות שתהיה תקלה במטוס, הוא יתרסק ואולי ייהרג. דוגמא נוספת היא סטודנט אשר לומד למבחן ועסוק באפשרות שייכשל במבחן ובגלל זה לא יצליח לסיים את התואר.
2. חשיבה דיכוטומית היא הנטייה לפרש אירועים באופן קיצוני, וכך בכל פעם שהמצב איננו ודאי או כאשר מתעוררת סכנה האדם האדם מתקשה לראות את המציאות נכונה ורואה את האפשרות לכישלון כבטוחה. זה מתבטא גם בחשיבה של הכול או כלום, למשל או שאני בטוח מצליח במבחן ומקבל 100 או שאני בטוח נכשל ומקבל 60. חשיבה זו מונעת מהאדם לראות את המורכבות והאפשרויות הרבות שיש בכל סיטואציה ומגבילה אותו בתפקוד לאורך זמן.

משהו מזה מוכר לכם אצלכם או בסביבה הקרובה?

הבנה של דפוסי החשיבה האישיים שלנו יכולה לעזור להתמודד טוב יותר עם בעיות ואתגרים ולשפר את איכות החיים.

טיפול פסיכולוגי יכול לסייע לאדם לזהות את דפוסי החשיבה הלקויים, לקבל טכניקות להתמודדות עם מחשבות חרדה כמו גם להבין טוב יותר את הגורמים בעולם הפנימי אשר מובילים לכך.

אולי יעניין אתכם לקרוא גם:
חשיפה ושחרור של מחשבות ואמונות מייצרות דחק בעזרת שיטת EFT

אסטרטגיות לאושר - פסיכולוגיה חיובית

דפוסי תקשורת במצבי קונפליקט

כתב מורן צמחוני

עובד סוציאלי קליני, מטפל בילדים, מתבגרים וצעירים

.

שאלות ותשובות על טיפול פסיכולוגי

טיפול פסיכולוגי מעורר אצל אנשים אסוציאציות שונות, שאלות ולעתים גם חששות.
האם זה יעזור לי? אולי אני יכול להתמודד עם הבעיה לבד? אולי זה יהיה מביך או לא נעים? מה יקרה אם לא יהיה לי מה להגיד? מה יחשבו עלי אם ידעו שאני בטיפול אצל פסיכולוג?

למי שלא עבר טיפול או איננו מגיע מעולם הטיפול, טיפול פסיכולוגי נתפס לעתים כמעיד על כך שמשהו לא בסדר ויכול לעורר תחושות של בושה, אשמה או חששות מהסביבה. אבל כאשר ישנה מצוקה, קושי או כאב אסור לתת לחששות הללו לעצור מבעדנו לפעול למען עתיד טוב יותר עבורנו ועבור הקרובים אלינו.

אחת ממטרות הבלוג הזה והתכנים הרבים אותם אנו מעלים לאתר מכון עידן היא להנגיש את הטיפול הפסיכולוגי לכמה שיותר אנשים, חלקם זקוקים לו אך חוששים לעשות את הצעד הראשון מסיבות שונות. אנו עושים מאמץ לענות על שאלות אשר מופנות אלינו הן בנוגע לטיפול פסיכולוגי והן ליישום הידע הפסיכולוגי לתחומי חיים שונים ובעיות שונות איתן אנו מתמודדים כבני אדם.

אז זוהי הזמנה נוספת לשאול אותנו, להתייעץ ולהיעזר. אולי השאלה שתשאלו תוכל לעזור גם לאנשים אחרים הסובלים מהתלבטות דומה.

מדוע ילדים מפחדים מטיסות ואיך אפשר לעזור

כמו מבוגרים, ישנם ילדים אשר פוחדים מטיסות בפרט לפני טיסה בפעם הראשונה.
מדוע ילדים פוחדים לטוס? הנה כמה סיבות אפשריות:

• הילדים קלטו את הפחד מהטיסה מאחד ההורים או אדם משמעותי אחר בסביבתם
• הילד נחשף לחדשות בטלוויזיה או באינטרנט לגבי תאונה בה היה מעורב מטוס
• ילד אשר לו פחדים משהייה במקום סגור/צפוף/עם הרבה אנשים
• חוויה לא טובה מטיסה קודמת בגלל הטיסה או משהו שהתרחש במהלכה והשאיר חותם
• קושי להבין איך המטוס ממריא, מדוע אינו נופל או מה יקרה במידה והוא צריך לנחות בפתאומיות
• ישנם ילדים אשר סובלים מאוד מכאבי אוזניים או כאבים אחרים בשל שינויי הלחץ בזמן טיסה

מה אפשר לעשות על מנת לעזור לילדים לקראת טיסה?

ככלל חשוב לנסות להתמודד עם הפחדים אך לעשות זאת תוך הקשבה ולהיזהר לא ללחוץ על הילדים יותר מדי.

חשוב ראשית לשוחח עם הילדים ולהבין מה מפחיד או מדאיג אותם, לאחר שמבינים את מקור הפחד ניתן להיעזר באחד הרעיונות הבאים:

• ישנם ילדים שהבנת הנושא תעזור להם להירגע, במקרים כאלו אפשר להסביר להם תוך שימוש בשפה מתאימה על המטוס והטיסה ואפשר גם להיעזר בכלי משחק של מטוסים, פאזל או בניית דגם מטוס קטן.
• לקראת הטיסה, במידה ומפלס הלחץ עולה ניתן להיעזר בשיטות הרפיה ונשימה שיכולות לסייע ולהפחית חרדה.
• מומלץ להכין משחקים וצעצועים אהובים שיעזרו להסיח את הדעת מהמחשבות המדאיגות הן לפני והן במהלך טיסה.
• ניתן לערוך ביקור ראשוני בשדה התעופה על מנת לראות את הנוסעים והמטוסים, ולקראת הטיסה לערוך היכרות עם אנשי הצוות או הטייס שתוכל להרגיע ולהשרות ביטחון.
• לזכור ולהזכיר חוויות עבר של התמודדות מוצלחת עם פחדים ולקחת משם טיפים וכלים שעזרו

לכתיבת פוסט זה נעזרתי בספרה המצוין של עדנה כצנלסון דיאלוג עם ילדים

אולי יעניין אתכם לקרוא גם את:

למה המשחק חשוב לילדים

כתב מורן צמחוני - מטפל במכון עידן בילדים, מתבגרים וצעירים.