דפים

‏הצגת רשומות עם תוויות מורן צמחוני. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מורן צמחוני. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 27 בינואר 2013

מדוע ילדים משחקים?

טיפול פסיכולוגי בילדים מתבסס על ההנחה כי למשחק משמעות וחשיבות בהתפתחות הילד וכי המשחק הינו כלי עבורו להתמודד עם עולמו הפנימי והחיצוני. ברור שילדים משחקים בין השאר כי זה כיף ומהנה אבל חשוב לזכור כי למשחק יש גם תפקידים נוספים.
דונלד ויניקוט, פסיכיאטר ורופא ילדים, פיתח מאוד בזמנו את נושא הטיפול הפסיכולוגי בילדים דרך משחק, טבע מושגים מפורסמים כמו אובייקט מעבר ומרחב פוטנציאלי, וכתב מספר ספרים אשר יכולים לעניין הן הורים והן אנשי מקצוע.
בספרו של ויניקוט, "הילד משפחתו וסביבתו" הוא מייחד פרק לנושא המשחק אצל ילדים, אביא ממנו מספר נקודות מעניינות:

  • אישיות של מבוגרים מתפתחת דרך חוויות בעולם וניסיון חיים, הילד לעומת זאת צובר ניסיון וחוויות דרך משחק, בהתחלה לבד ובהמשך עם אחרים וכך מתפתחת ונוצרת האישיות של הילד.
  • חשוב לילד לגלות שהוא יכול לבטא דחפים תוקפניים בסביבה מוכרת ובטוחה מבלי שיעורר שנאה ואלימות מצד אותה סביבה, המשחק מהווה עבור הילד מרחב חשוב להתנסות בתחושות התוקפנות בצורה שמקובלת על הסביבה.
  • המשחק מאפשר לילד להתמודד עם חוויות של חרדה ופחד, אשר באופן טבעי קיימות אצל כל אחד. אם נמנע מהילד את האפשרות לשחק כדי להתמודד עם החרדות שלו אנו עלולים לגרום למצוקה קשה אצל הילד.
  • המשחק תורם להשגת אחדות ואינטגרציה של האישיות, חיבור בין העולם הפנימי לחיצוני, חיבור בין החוויה הגופנית למנטלית. ילדים אשר סובלים מבעיות כאלו ואחרות שבאות לידי ביטוי בחוסר חיבור למשל בגלל פוסט טראומה או אובדן יכולים ליהנות מטיפול במשחק ככלי ליצירת חיבור ואינטגרציה פיזית ונפשי.
על ההורים מוטל התפקיד לאפשר את חווית המשחק אצל הילד. מה זה אומר?
להכיר בחשיבות המשחק, לתת לזה זמן ומקום, אולי להצטרף לילד ולשחק יחד איתו או ללמד אותו משחקים מסורתיים. יחד עם זאת הורים צריכים לדעת גם לקחת צעד אחורה ולא להתערב, על מנת לא להגביל את היצירתיות של הילד ולאפשר לו לבטא את עולמו הפנימי בצורה שתעזור לו להתפתח ולצמוח. במובן הזה עדיף לעתים לספק פחות מאשר יותר מדי מאחר וילדים בריאים מסוגלים באופן טבעי ודי בקלות למצוא אובייקטים למשחק ולהמציא משחקים והם נהנים מכך מאוד.

אז לכל אותם הורים שמתלוננים כי הילדים משחקים כל הזמן, אנא זכרו כי זה חלק חשוב בהתפתחות הרגשית והנפשית שלהם, ותנו להם לשחק, יהיה גם מספיק זמן ללמוד בהמשך.

כתב מורן צמחוני
מטפל במכון עידן בילדים, נוער ומבוגרים ומציע הדרכות הורים.

אולי יעניין אתכם לקרוא גם את:

יום שני, 7 בינואר 2013

עד כמה בני נוער אחראים למעשיהם?

במוסף סוף השבוע של עיתון הארץ פורסמה כתבה מעניינת של אורן הרמן בנושא מורכב: האם בני נוער רוצחים אחראים למעשיהם. זאת בעקבות האירועים הקשים אשר מתרחשים בארה"ב בשנים האחרונים בהם בני נוער מעורבים במקרים קשים של אלימות והרג של אחרים. ועליית נושא האחריות שלהם על מעשיהם בדיונים בבתי המשפט ועקב כך בתקשורת.

נכון שאירועים אלו קיצוניים וכולנו מקווים שלא יתרחשו כאלה בארץ, אבל התנהגות קיצונית / אימפולסיבית במידה כזו או אחרת הינה דבר שכיח בקרב בני נוער ולעתים עולה השאלה, בעיקר בקרב הורים, עד כמה מתבגרים אחראים למעשיהם ומתוקף זה עד כמה לסמוך עליהם ומתי צריך לשים להם גבולות ולהתערב.

בכתבה מתוארים מחקרים עדכניים מתחום חקר המוח המציגים את העובדה כי מוחם של המתבגרים עובר שינויים מבניים ותפקודיים אשר משפיעים על התנהגותם, למשל שינוי בפיזור וצפיפות הדופמין אשר משפיע על חיפוש אחר גירויים וריגושים, ושימוש מוגבר באזורים במוח הקשורים לחיפוש אחר תגמול. וכפי שהוצג בכתבה משפט של הפרופסור לפסיכולוגיה לורנס סטיינברג אשר עוסק בנושא "נער מתבגר הוא כמו מכונית עם דוושת גז משוכללת, אבל בלי בלמים. עם דחפים חזקים הנתונים לשליטה זעומה התוצאה הסבירה היא תאונה."

אז מה עושים עם המידע הזה?
בכתבה מתרכזים בנושא המשפטי והאחריות הפלילית, ואתם מוזמנים לקרוא אותה.
מה שהורים, מחנכים וכמובן גם בני נוער יכולים לקחת זה תזכורת לכך שבני נוער באופן פיזיולוגי וביולוגי נוטים ליותר אימפולסיביות וסבירות לעשות מעשים טיפשיים או קיצוניים בפרט תחת לחץ קבוצתי או מצוקה רגשית. כשזה קורה במינון ועוצמה סבירים זה חלק מתהליך ההתבגרות החשוב שיש לאפשר למתבגרים לעבור: לטעות, ללמוד, לנסות ומתוך זה לגדול.  
מצד שני לא כדאי להפוך את זה לתירוץ קבוע, "זה לא אני, זה ההורמונים/הביולוגיה" , מתבגרים צריכים ללמוד עם הזמן להחליט החלטות טובות יותר, ולקחת אחריות על מעשיהם גם אם בדרך יש טעויות ונפילות.

ובנוגע לאותם בני נוער אשר לוקחים חלק במעשים כה קשים חשוב לזכור כי לרוב קיים צירוף כלשהו של גורמים כמו התעללות, אלימות או הזנחה מצד הסביבה, דחייה חברתית, התמכרויות , בעיות רגשיות ונפשיות ועוד גורמים שמולם כהורים, מחנכים ומטפלים אנחנו צריכים להישיר מבט ויכולים להשפיע על מנת להפחית התנהגויות מסוכנות וקיצוניות בעתיד ולמען בריאותם הנפשית של בני הנוער.

כתב מורן צמחוני
מטפל בילדים, מתבגרים ומבוגרים במכון עידן במודיעין. 
הדרכת הורים למתבגרים וילדים.


יעניין אתכם לקרוא גם:



יום שני, 24 בדצמבר 2012

איך לגרום לילדכם לאכול יותר ירקות?

ילדים רבים לא מעוניינים ואף מתנגדים בתוקף לאכול ירקות, פירות ומזונות בריאים אחרים. לעתים זה קשור לבעיית אכילה או השמנה, לעתים זה עניין של קושי עם הטעמים או המרקם, לעתים זה פשוט הרגל שנוצר דרך למידה מהתייחסות הסביבה לאוכל. הורים אשר מעוניינים בבריאות הילדים צריכים להשקיע מחשבה וגם עשייה כדי להרגיל את הילדים לאכול מזונות בריאים כמו ירקות כבר מגיל צעיר.
לשם כך מצורפים מספר טיפים מעשיים להורים כיצד לגרום לילדים לאכול יותר ירקות:

  • הכי חשוב - דוגמא אישית, הילדים לומדים ממה שהם רואים אותכם עושים ולא ממה שאתם אומרים להם לעשות, אי אפשר לצפות מילד לאכול ירקות אם הוא מרגיש מאחד מההורים שזה "עונש" או "פחות שווה" ורואה שההורים עצמם לא אוכלים ירקות. יהיה פשוט בהרבה לילדים לאכול ירקות אם זה משהו שמקובל בבית ואם ההורים ושאר בני המשפחה אוכלים ירקות באופן קבוע ונהנים מזה. אבל לא תמיד זה מספיק.
  • לגוון ולא להתייאש, יש המון סוגי ירקות והמון דרכי בישול והכנה. חשוב להמשיך ולנסות ולשדר לילד שגם אם בעבר הוא לא אהב ירק מסוים הוא (וגם אתם - חזרה לסעיף הקודם) תמיד יכולים לנסות שוב. גוונו בירקות, גוונו בשיטת ההכנה, גוונו בצורת הגשה, בלי לעשות מזה ביג דיל, לדאוג שיהיו אפשרויות לילד, כדי שבבוא הזמן יוכל לטעום דברים חדשים.
  • השתמשו בירקות בעלי טעם מתוק אליהם ילדים עשויים להתחבר יותר בקלות. למשל: בטטה מבושלת, גזר, קלחי תירס,  פלפל אדום, עגבניות שרי ועוד.
  • הסוו את הירקות בתוך מנות שהילד יאהב. כך הילד יקבל את הירקות בלי להרגיש שהוא אוכל ירקות ואולי עם פחות חיכוכים סביב הנושא. למשל: מרק (עוף, עדשים) עם ירקות, קציצות או לביבות של ירקות ותוספות שונות, שייק של ירקות ופירות מתוקים.
  • הכניסו משחקים והנאה לתוך חווית האוכל. תנו להם לעזור בבישול והכנה, קחו אותם יחד איתכם לשוק,  חיתכו ירקות בצורות מצחיקות והשתמשו בהם לצייר פרצוף, שחקו ארץ עיר ובחרו ירק לאכול לפי האות וחשבו על דרכים  נוספות יצירתיות לגיוון התזונה ולהנאתכם.
במידה וקיימים קשיים מתמשכים בנושא אכילה ו/או קשיים נוספים מומלץ לפנות לאיש מקצוע: תזונאית קלינית לילדים או פסיכולוג מומחה לילדים. חשוב לזכור כי מחסור ברכיבים תזונתיים חשובים משפיע על התפקוד ועל המצב הרגשי של הילד ולעתים שיפור בתזונה יכול לעזור משמעותית גם לבעיות אחרות.

כתב מורן צמחוני
מטפל במכון עידן בילדים, מתבגרים והדרכות הורים.
כותב בלוג בנושא בריאות ואורח חיים.

אולי יעניין אתכם לקרוא גם:

מכון עידן מציע ייעוץ מקצועי במגוון בעיות ותחומי חיים: הדרכות הורים, ייעוץ זוגי, פסיכולוג למתבגרים, טיפול משפחתי ועוד.

יום שני, 10 בדצמבר 2012

איך לפתח הורות מודעת יותר

זה אתגר גדול להיות הורה, תהליך שמתמשך לאורך שנים ודורש עבודה עצמית, התפתחות ושינויים כאדם וכהורה.
בתהליך ההורות, נתקלים במצבים המעלים שאלות מעניינות למשל, איזה הורים היינו רוצים להיות? ועם מה אנחנו מתמודדים היום? איזה הורים היו ויש לנו? כאשר אנו חושבים על הדברים הללו, מדברים עליהם עם בני הזוג ומבינים טוב יותר את הגישה שלנו וגם ההתנהגות שלנו, קל יותר להפוך להיות הורה טוב יותר. לא הורה מושלם, כי אין דברים כאלה, אבל הורה שעוזר לילדים שלו להיות אנשים טובים ומאושרים יותר. בטיפולים שלי עם ילדים ומתבגרים, פעמים רבות עולה מהם התחושה שלהם שהוריהם לא יכולים ולא מוכנים להשתנות. לפעמים הם מגזימים ולפעמים הם גם צודקים. הורים אשר לא מודעים לעצמם ולא עושים מאמצים גם להשתנות כשצריך יקשו על שינוי אפשרי אצל הילדים. ולא פחות חשוב מערכות היחסים עם הילדים יהיו פחות טובות לאורך זמן.
כהדגמה לנושאים שכדאי לחשוב עליהם כהורים אני מצרף מספר שאלות יותר ספציפיות למחשבה, סביר שעל חלק כבר חשבתם במידה כזאת או אחרת, אבל אולי שווה לעשות זאת שוב. אתם מוזמנים לבחור אחת או יותר מהן וממש לענות עליה בכתב או תוך שיחה עם מישהו קרוב.

  • עד כמה כהורים אתם יכולים לשים גבולות ולהיות עקביים?
  • עד כמה אתם נותנים לילד חופש ומרחב?
  • איך אתם מתמודדים עם מצבים של כעס וריבים?
  • האם אתם יכולים לעצור ולהסתכל על הדברים מנקודת המבט של הילד?
  • איך הקשר שלכם עם ההורים שלכם משפיע על ההורות אצלכם?
  • במה אופי הילד שלכם דומה לכם ובמה להורה/בן הזוג הנוסף?
  • איזה תכונה בילד או המתבגר שלכם מעצבנת אתכם, והאם היא קיימת אצל אחרים בסביבה הקרובה 
כל אלו קשורים כמובן למי אנחנו בתור בני אדם, פעמים רבות ילדים ומתבגרים מציבים בפנינו חלקים בעצמנו שאנו בקונפליקט איתם דרך התנהגות דומה או הפוכה לה. ובכך הם לעתים מקשים או מאתגרים את ההורים אבל גם מעניקים הזדמנות ללמידה והתפתחות כבני אדם. 
דרך מעניינת וחשובה ללמוד היא גם דרך התבוננות במערכות יחסים של אחרים מסביבנו, ביחסי הורה - ילד של השכנים, בני המשפחה, חברים, וכמובן ביחסים שיש והיו לנו כילדים להורים. פעמים רבות עוזר ומומלץ לעשות את התהליך עם אנשי מקצוע המומחים בהדרכת הורים ותוך כדי להבין וללמוד דברים וגם ליישם אותם מול הילדים באופן הדרגתי ונכון. לעתים מירוץ היום יום לא מאפשר פנאי לחשיבה על הדברים הללו ופגישות קבועות עם איש מקצוע מאפשרות את הזמן והמקום לעשות את זה.

אולי יעניין אתכם לקרוא גם:


כתב מורן צמחוני

יום ראשון, 25 בנובמבר 2012

על הקשבה וקשיבות

לא כולם יודעים או יכולים להקשיב.

"לאמא שלו הייתה היכולת הנדירה הזאת, להקשיב. מעטים מקשיבים באמת. רבים מכינים בקרבם את המשפט הבא עוד לפני שסיימת את שלך - והרי דווקא בסוף המשפט, בשולי שוליו, נאמרים הדברים החשובים באמת. אחרים - מחשבותיהם נודדות. עיניהם ממשיכות לבהות בך אבל ניצוץ הקשב כבר אבד...... היא מעולם לא תרמה לו "מניסיון החיים שלה" ומעולם לא התחילה משפט ב"כשאני הייתי בגילך" או "אם אתה שואל לדעתי", רק עזרה לו לנכש את העשבים השוטים ולראות את ההתלבטות כפי שהיא על מניעיה האמיתיים."
קטע זה מתוך הספר נוילנד של אשכול נבו מתאר יפה את התחושה של האדם אשר זוכה להקשבה אמיתית. להקשיב איננו דבר קל, זה דורש נוכחות וסבלנות. יש אנשים שמתקשים להקשיב כי הם חושבים על דברים אחרים, או מוצפים בגירויים חיצוניים, יש כאלה להם יש הקשבה סלקטיבית, ויש אנשים להם פשוט מאוד חשוב לדבר ולהשמיע דעתם ואין להם סבלנות להקשיב למישהו אחר. ביחסים של הורים וילדים (גם למבוגרים והוריהם), אני מוצא שפעמים רבות יכול להיות מורכב להקשיב, במיוחד כאשר קיימים היסטוריה, מטען רגשי משמעותי או בתקופות של לחץ ומשבר.

בציטוט שהבאתי מהספר מוזכר רעיון נוסף והוא העשבים השוטים אשר מפריעים לנו לראות את המציאות כמו שהיא, זהו דימוי ורעיון נפוץ בעולם היוגה ולדעתי גם במסורת הזן.

קשיבות היא החלק השני של פוסט זה,  והיא חשובה מאוד על מנת שנוכל להקשיב לעצמנו ולאחרים.

קשיבות (תרגום למילה Mindfullness) היא מצב מנטלי/חוייתי וגם טכניקת מדיטציה אשר מגיעים ממסורות המזרח, ושמים דגש על החשיבות של נוכחות ברגע ושימת לב למה שמתרחש. זה רעיון שנמצא היום בהרבה זרמים של ניו אייג', פילוסופיה וגם פסיכולוגיה. ד"ר ג'ון קאבאט זין אשר קידם את  הרעיון למערב ופיתח את שיטת ה MBSR המשלבת יוגה ומדיטציה להפחתת מתחים והתמודדות עם מצבים בריאותיים שונים כותב ומרצה על קשיבות. בין השאר כתב  שהיא "הפניית תשומת לב בצורה שמאפשרת לנו פשוט לצפות בתודעתנו באופן מכוון, ברגע ההווה ולחוות דברים בלי לשפוט או לפרש אותם". מסוג הדברים שצריך לעשות כדי להבין מה הכוונה, וזה דורש תרגול מתמשך כי מפתה להיסחף למחשבות נודדות, או למצוא את עצמנו מבקרים את המצב.
דרך תרגול של מדיטציה או שיטה אחרת, בעזרת התבוננות אישית וגם בקשר עם פסיכולוג אפשר לפתח מאוד את היכולת הזו ולשפר את איכות החיים באופן משמעותי.


כתב מורן צמחוני, 
מטפל בילדים ומבוגרים והדרכות הורים במודיעין
מורה ליוגה ומדיטציה


יום שני, 5 בנובמבר 2012

על טיפול אקזיסטנציאלי, אחריות וויקטור פראנקל

בפוסט הקודם פה בבלוג כתב מנשה כהן על הספר משמעות הסבל ומציאת משמעות בטיפול.

ברצוני להרחיב מעט על הרעיון של טיפול אקזיסטנציאלי לפי תפיסתו של ויקטור פראנקל.
ראשית מספר מילים על ויקטור פראנקל:
ויקטור פראנקל היה רופא ופסיכיאטר יהודי וינאי, הוא יצר את שיטת הלוגותרפיה והאנליזה האקזיסטנציאלית, אשר נחשבת לזרם הפסיכותרפיה השלישי בוינה - אחרי הפסיכואנליזה של פרויד והפסיכולוגיה האינדבידואלית של אדלר.
פראנקל כתב ספרים רבים, המפורסם ביניהם ומומלץ מאוד הוא הספר המרתק, האדם מחפש משמעות,  בו תיעד את חוויותיו ממחנה ריכוז בזמן השואה ותיאר את גישתו לחיים ולטיפול אשר שמה דגש על מציאת משמעות לחיים.
ויקטור פראנקל - תמונה מויקיפדיה
אביא כעת קטע מספרו של פראנקל האל הלא מודע אשר מציג באופן יפה את ההבדלים בין הגישות לפסיכותרפיה אשר צמחו בוינה: "על פי ארתור שניצלר, המספר הוינאי הידוע בן זמנו של זיגמונד פרויד, אין בנמצא אלא שלוש מידות טובות: אובייקטיביות, אומץ לב, חוש אחריות. מפתה למדי ליחס לכל אחת מהמידות האלה אחת מהאסכולות שצמחו על אדמתה של וינה".

לפי פראנקל, אומץ הלב הולמת אל הפסיכולוגיה של אדלר, אשר מנסה להקנות למטופל אומץ לב ולעזור לו להתגבר על רגש הנחיתות שלו. פראנקל משייך את מידת האובייקטיביות לפסיכולוגיה של פרויד, אשר מנסה להישיר מבט אל נפש האדם, גם במחיר של גילויים קשים. פראנקל טוען בספר שגישה זו הביאה לבסוף לאובייקטיבציה או מכניזציה מוקצנת של האדם, בכך שמבנה הנפש וחלקיה היצריים מנותחים, וההוויה של האדם מאבדת מההוליסטיות שלה.
פראנקל טוען כי כאן מקומה של הפסיכולוגיה האקזיסטנציאלית אשר מטפחת ושמה במוקד את מידת האחריות. לפי פראנקל האדם נשאל מהי משמעות החיים שלו ועליו לענות דרך מעשיו ודרך לקיחת אחריות על ההויה שלו ועל המציאות שלו.
לטעמי זוהי בהחלט גישה חשובה ומשמעותית לחיים שלנו וכמובן גם לטיפול פסיכולוגי.


כתב מורן צמחוני
טיפול פסיכולוגי במודיעין

יום שלישי, 2 באוקטובר 2012

אסטרטגיות לאושר


במשך העשורים האחרונים יותר מחקר נעשה בעולם הפסיכולוגיה על הדברים אשר גורמים לאנשים להיות מאושרים יותר, מתוך הנחה שלדרך בה אנו חיים יש השפעה על רמת האושר שלנו.
תחום זה נחקר במסגרת הפסיכולוגיה החיובית ונתוני המחקר מעניקים לנו כלים לעשות את הבחירות שלנו בצורה נבונה יותר. בספר הדרך אל האושר אשר נכתב ע"י ד"ר סוניה ליובומירסקי, חוקרת מובילה בנושא האושר היא מציינת פעולות אשר נמצאו כתורמות לאושר לפי מחקרים מעולם הפסיכולוגיה החיובית. זה לא תמיד פשוט או לפעמים נראה פשוט מדי, אבל הפנמה ושילוב של פעולות אלו בחיי היום יום יכול לעזור לשיפור איכות החיים ורמת האושר של כל אחד.

הנה הרשימה שלה בתוספת משפט קצר שלי על כל אחד
1.      הכרת תודה – לאנשים, לדברים טובים שקרו לנו, על מה שיש
2.      טיפוח של אופטימיות – שינוי הגישה לחיים לראיית החיוב – חצי הכוס המלאה
3.      הימנעות מחשיבת יתר והשוואה חברתית – במינון נכון הן עוזרות לתת מוטיבציה אבל במינון גדול מדי זה רק יוצר תסכול, קנאה ואכזבה.
4.      הפגנת נדיבות – כלפי אחרים ולא פחות חשוב כלפי עצמנו, הנה קישור לפוסט על נדיבות ונתינה בבלוג שלי
5.      טיפוח של קשרים חברתיים – הן קשרים ישנים והן יצירת קשרים חברתיים חדשים
6.      פיתוח אסטרטגיות התמודדות עם לחץ או קושי -  להתמקד בפתרון הבעיה, להתמודד עם רגש שנוצר, לקבל תמיכה מאחרים ועוד כלים להתמודדות עם משבר או טראומה
7.      ללמוד ולתרגל סליחה – לא רק ביום כיפור, זה הכרחי כחלק מיצירת קשרים בריאים עם אחרים
8.      להוסיף חוויות של זרימה – הכוונה לשקיעה מוחלטת בעשייה, שלא מרגישים את הזמן עובר ונוכחים לגמרי במה שאנו עושים באותו הרגע
9.      להתענג על הנאות החיים הקטנות – אוכל טוב, שקיעה, חיוך מחבר, לא צריך הרבה בשביל להיות מאושר
10.  להתחייב למטרות – ועדיף להתחיל עם מטרות קטנות, ברורות וברות השגה
11.  לתרגל רוחניות או מסורת דתית כלשהי – לא חייבים להיות דתיים בשביל זה
12.  טיפוח הגוף דרך מדיטציה ופעילות גופנית – בריא לגוף וגם לנפש, אפשר להירשם לחוג, להיפגש עם חבר או לבד, ריצה, שחייה, הליכה, ריקוד, תרגול יוגה, פילאטיס ועוד, כל אחד מוצא את מה שמתאים לו.

למי שרוצה, מומלץ לבחור אחד או שניים מהסעיפים ברשימה ולנסות ליישם בחיי היום יום
אם אתם לא בטוחים איך לעשות את זה, אנא פנו אלי

כתב מורן צמחוני
לקריאה נוספת בבלוג של מורן בנושאי פסיכולוגיה, יוגה ובריאות


יום ראשון, 2 בספטמבר 2012

על מימוש עצמי והאדם השלם לפי קרל רוג'רס

כמה מילים על קרל רוג'רס
קרל רוג'רס הוא פסיכולוג אמריקאי מהמאה ה 20, מאבות הפסיכולוגיה ההומניסטית, זרם חשוב בעולם הפסיכולוגיה. במשך שנים רבות עסק בטיפול ופיתח את שיטת הטיפול הממוקד בלקוח (Client Centered Therapy). לפי תפיסתו של רוג'רס המניע העיקרי של האדם הוא השאיפה למימוש עצמי, בעיות מתחילות כאשר יש פערים ואי התאמה בין העצמי הריאלי לעצמי האידיאלי, בין העצמי לתפיסות החברה ובין העצמי לבין החוויה. רוג'רס טען שהחתירה למימוש עצמי היא תהליך מתמשך אשר נותן השראה ולא מטרה נקודתית אליה מגיעים ומפסיקים את הדרך. וכך עלינו להמשיך ולהתפתח, ללמוד, לחוות, לטעות ולהרגיש. האדם מתקדם לקראת מימוש עצמי ע"י קבלת תמיכה מתאימה מהסביבה ואפשרות להביע וליצור וכך למלא את ייעודו כאדם.
קרל רוג'רס, תמונה מויקיפדיה
לפי רוג'רס ישנם מאפיינים לאדם השלם ( Fully Functioning Person ), אתייחס אליהם כאן עם תוספות שלי
  • פתיחות לחוויה – והכוונה לחוויות מכל הסוגים. גם אם החוויה איננה נעימה לא ישתמש האדם במנגנוני הגנה (למשל הכחשה או עיוות המציאות) כדי לברוח ממנה. דווקא מחוויות של כישלון או אכזבה אנחנו יכולים ללמוד הרבה.
  • קיום אקזיסטנציאליסטי – לחיות כל רגע במלואו, בלי שיפוט או ביקורת, בלי עיסוק בעבר ובעתיד, נוכחות מסוג זה היא גם אחת המטרות העיקריות של תרגול יוגה ותרגול מדיטציה.
  • אמון אורגניזמי – כאן הכוונה ליכולת לסמוך על השיפוט והאינטואיציה שלנו וזה לא דבר כל כך פשוט. שהבחירות שלנו יהיו מונחות מבפנים בהתאמה למצב ולא בעיקר ע"י קודים ונורמות חיצוניים.
  •  חופש בחירה – אנו לוקחים חלק בחיים שלנו דרך הבחירות שלנו ובשל כך אחראים להתנהגותנו.
  • יצירתיות – חופש להיות יצירתי ולהשתמש ביצירתיות בהתמודדות עם נסיבות שונות. נושא היצירתיות קיים בדיון פורה סביב מערכת החינוך ומומלץ לשמוע הרצאה מרתקת של קן רובינסון בנושא
  • חיים עשירים ומלאים הכוללים מגוון רגשות – או במילים אחרות האומץ להיות אנושי.

מרעיונות אלו נגזרים גם עקרונות הטיפול בשיטתו של רוג'רס  ביניהם נמצאים: כנות, אמפתיה, הערכה חיובית בלתי מותנית, שקיפות, הבנת עולמו הפנימי וחווייתו של המטופל וגם זו המתעוררת אצל המטפל, כל אלו יוצרים סביבה ותנאים להתבוננות, הבנה, שינוי והתפתחות.
למי שמעוניין לשמוע עוד מדבריו של קרל רוג'רס מוזמנים לצפות בסרטון הבא (הוא מתחיל לדבר בסביבות הדקה ה 3)



כתב מורן צמחוני, עו"ס קליני ומורה ליוגה ומדיטציה