3 טיפים להתמודדות עם כעסים והתפרצויות

כמעט כל אדם נתקל מידי פעם במצבים המעוררים בו כעס או זעם המלווים בתחושות לא נעימות. במצבים אלה חלקנו מתקשים להישאר שלווים ומבטאים את הכעס בהתפרצות, באיבוד שליטה או בתגובה אינסטינקטיבית אחרת שלפעמים לאחר מכן מצטערים עליה. הבשורות הטובות הן שכמו כל דבר, אם שמים לב, לוקחים אחריות ועובדים על זה, אפשר לשפר את המצב וללמוד לנהל את הכעסים בצורה בריאה יותר לנו ולסביבה.
הנה 3 טיפים שיעזרו לכם עם כעסים, עצבים והתפרצויות:

1. להבין שהכעסים הם לרוב ביטוי של רגש אחר שנוצר בסיטואציה, למשל כאב, עלבון, קינאה או תחושה של חוסר אונים. חוסר מודעות וחוסר ביטוי של הרגשות העמוקים יותר משאיר את הכעס כדרך היחידה לפורקן. מודעות לרגש אשר גרם לכעס תוכל לעזור לנו להתמודד עם המצוקה שנוצרה באופן בריא ונכון יותר.
2. למצוא דרכים בריאות לביטוי ופורקן של רגשות קשים לפני שאנחנו מתפרצים ומאבדים שליטה, איך עושים את זה? אפשר דרך ספורט ופעילות גופנית, תרגילי נשימה מרגיעים, דרך שיחה עם אדם אחר שיכול לתת לנו פרספקטיבה,  או דרך צפייה במשהו מצחיק שיעזור לנו לפרוק את הכעס, ואם אלו לא עוזרים, אפשר תמיד לפנות לטיפול בכעסים.
3. לבטא את עצמנו באופן אסרטיבי וברור יותר מול אחרים ולשפר את התקשורת עם אחרים, כאשר אנו מצליחים לבטא את הרצונות והצרכים שלנו מול אחרים אפשר למנוע התדרדרות והגעה לתחושות קשות ומתסכלות שמובילות גם לכעס והתפרצות.

לכל מי שמרגיש שצריך עזרה בתחום הזה, מכון עידן פותח סדנה לניהול כעסים, זוהי הזדמנות לתהליך קבוצתי ותומך שייתן לכם כלים וידע בנושא.

אולי יעניין אתכם לקרוא:

מהם רגשות הרסניים לפי הפסיכולוגיה הבודהיסטית

דפוסי חשיבה שגויים במצבים של כעס, לחץ וחרדה

לזהות את הכעס מבעבע לפני שהוא מתפרץ - תמונה באדיבות ויקיפדיה

עד כמה בני נוער אחראים למעשיהם?

במוסף סוף השבוע של עיתון הארץ פורסמה כתבה מעניינת של אורן הרמן בנושא מורכב: האם בני נוער רוצחים אחראים למעשיהם. זאת בעקבות האירועים הקשים אשר מתרחשים בארה"ב בשנים האחרונים בהם בני נוער מעורבים במקרים קשים של אלימות והרג של אחרים. ועליית נושא האחריות שלהם על מעשיהם בדיונים בבתי המשפט ועקב כך בתקשורת.

נכון שאירועים אלו קיצוניים וכולנו מקווים שלא יתרחשו כאלה בארץ, אבל התנהגות קיצונית / אימפולסיבית במידה כזו או אחרת הינה דבר שכיח בקרב בני נוער ולעתים עולה השאלה, בעיקר בקרב הורים, עד כמה מתבגרים אחראים למעשיהם ומתוקף זה עד כמה לסמוך עליהם ומתי צריך לשים להם גבולות ולהתערב.

בכתבה מתוארים מחקרים עדכניים מתחום חקר המוח המציגים את העובדה כי מוחם של המתבגרים עובר שינויים מבניים ותפקודיים אשר משפיעים על התנהגותם, למשל שינוי בפיזור וצפיפות הדופמין אשר משפיע על חיפוש אחר גירויים וריגושים, ושימוש מוגבר באזורים במוח הקשורים לחיפוש אחר תגמול. וכפי שהוצג בכתבה משפט של הפרופסור לפסיכולוגיה לורנס סטיינברג אשר עוסק בנושא "נער מתבגר הוא כמו מכונית עם דוושת גז משוכללת, אבל בלי בלמים. עם דחפים חזקים הנתונים לשליטה זעומה התוצאה הסבירה היא תאונה."

אז מה עושים עם המידע הזה?
בכתבה מתרכזים בנושא המשפטי והאחריות הפלילית, ואתם מוזמנים לקרוא אותה.
מה שהורים, מחנכים וכמובן גם בני נוער יכולים לקחת זה תזכורת לכך שבני נוער באופן פיזיולוגי וביולוגי נוטים ליותר אימפולסיביות וסבירות לעשות מעשים טיפשיים או קיצוניים בפרט תחת לחץ קבוצתי או מצוקה רגשית. כשזה קורה במינון ועוצמה סבירים זה חלק מתהליך ההתבגרות החשוב שיש לאפשר למתבגרים לעבור: לטעות, ללמוד, לנסות ומתוך זה לגדול.  
מצד שני לא כדאי להפוך את זה לתירוץ קבוע, "זה לא אני, זה ההורמונים/הביולוגיה" , מתבגרים צריכים ללמוד עם הזמן להחליט החלטות טובות יותר, ולקחת אחריות על מעשיהם גם אם בדרך יש טעויות ונפילות.

ובנוגע לאותם בני נוער אשר לוקחים חלק במעשים כה קשים חשוב לזכור כי לרוב קיים צירוף כלשהו של גורמים כמו התעללות, אלימות או הזנחה מצד הסביבה, דחייה חברתית, התמכרויות , בעיות רגשיות ונפשיות ועוד גורמים שמולם כהורים, מחנכים ומטפלים אנחנו צריכים להישיר מבט ויכולים להשפיע על מנת להפחית התנהגויות מסוכנות וקיצוניות בעתיד ולמען בריאותם הנפשית של בני הנוער.

כתב מורן צמחוני
מטפל בילדים, מתבגרים ומבוגרים במכון עידן במודיעין. 
הדרכת הורים למתבגרים וילדים.

יעניין אתכם לקרוא גם:

איך לפתח הורות מודעת יותר

על תפקיד ההורים בגיל ההתבגרות

טיפול פסיכולוגי במתבגרים ובני נוער