3 טיפים להתנהלות עם הילדים בזמן המצב הביטחוני - מלחמה

המצב הביטחוני לא קל, אזעקות, טילים, אנשים מגויסים לצו 8, פגיעות ברכוש ובנפש מסביב.
הורים רבים שואלים את עצמם מה עושים עם הילדים, איך לעזור להם להתמודד, איך לדבר איתם, איך להתנהג בסביבתם.
מצורפים 3 טיפים בנושא, 

1. לתת לילדים אחריות – תנו לילדים משימה כלשהי לביצוע כשיש אזעקה (למשל להכניס את הבובה האהובה לממ"ד, לדאוג שלכלב תהיה צלחת עם מים בממ"ד וכדומה). צעצועים וחיות הם אמצעי מצוין להפחתת הלחץ – עזרו לילדים שלכם להסביר לצעצוע שלהם למה יש אזעקה, שהאזעקה היא בעצם משהו שמגן עלינו, עוזר לנו להגיע למרחב מוגן בזמן כדי שלא ושלא צריך להילחץ ממנה. 
2. יצירה ומשחק מסייעים בהפחתת לחץ, מחשבות מטרידות ופחדים, וחשובים מאוד במיוחד לילדים קטנים. הכינו חומרי יצירה גם במרחב המוגן וגם ברחבי הבית. אפשר לצייר עם טושים על נייר; להכין עיתונים ודבק פלסטי לשם גזירה והדבקה; אפשר וכיף לעבוד עם פלסטלינה, ואפשר להדפיס ולצייר מנדלות – זה מאוד מרגיע. דאגו שהילדים יוכלו לשחק במשחקים אהובים אליהם ואפשר גם משחקים המשלבים הבעת רגשות כדי לעודד אותם לדבר על מה שהם מרגישים וחווים.
3. תנו לילדים להביע את הרגשות והמחשבות שלהם באופן אותנטי, נסו לא לשים בפיהם מילים שאתם חושבים שהם מרגישים או אמורים להרגיש, אם הם מעדיפים לא לדבר כבדו את זה ונסו למצוא דרכים אחרות לתקשורת, דרך צ'אט, משחק, יצירה, פעילות משותפת ועוד..

במכון עידן פסיכולוגים מומחים לילדים, מטפלים מומחים בהדרכת הורים ומגוון אנשי מקצוע נוספים שישמחו לייעץ ולעזור, אנא פנו אלינו בכל נושא שהוא.

אולי יעניין אתכם לקרוא גם:

מדוע חשוב לתת לילדים לשחק?

מהי חרדת בחינות ומה עושים עם זה

מבחנים הם חלק בלתי נפרד מעולמם של תלמידים בבית הספר, סטודנטים באוניברסיטה ומבוגרים שלומדים שצריכים לגשת למבחן כחלק ממסגרת לימודים או עבודה.

חרדת בחינות היא תופעה נפוצה ושכיחה שמעריכים כי קיימת אצל עד 20% מהאוכלוסייה ברמה כזו או אחרת וגורמת לסימפטומים שונים. אנשים אשר סובלים מחרדת מבחנים יכולים לסבול ממגוון די גדול של סימפטומים שיכולים להופיע בזמן הלמידה למבחן, במבחן עצמו ובתקופות מבחנים. בין הסימפטומים שיכולים להופיע: תסמינים גופניים שונים כמו סחרחורת, כאבי בטן, הזעה ועוד, תחושה של מתח, דאגות, פגיעה בדימוי העצמי, קשיי קשב וריכוז, הימנעות ממבחנים או למידה מוגזמת ואובססיבית ועוד תסמינים אשר יכולים להשתנות בין אדם לאדם.

הנה 2 דוגמאות המבוססות על מקרים אמיתיים אשר מדגימות איך זה נראה ומרגיש 

רוני היא תלמידת כיתה י'. היא מוכשרת וחכמה, וכשלומדים למבחן בבית, היא מרגישה שיודעת את החומר מצוין ואפילו יכולה לעזור לחברותיה להתכונן, אבל כשמגיע רגע המבחן, רוני נכנסת ללחץ, שוכחת את החומר, מתקשה לזכור דברים שידעה ומוציאה ציונים נמוכים לאכזבתה.

דני הוא סטודנט באוניברסיטה בתחום מדעי החברה. בזמן האחרון, כשהוא ניגש למבחנים הוא מרגיש שיותר קשה לו, הוא מוצא את עצמו מזיע, מתקשה לנשום, הלב דופק, וכל רעש קטן מסביב מפריע לו להתרכז. במבחנים האחרונים הוא נכשל ועכשיו צריך ללמוד ולגשת שוב למועדי ב וזה עוד יותר מלחיץ.

חשוב לדעת שניתן לטפל בחרדת מבחנים בעזרת טיפול פסיכולוגי ממוקד בחרדה ולרוב התוצאות טובות וחל שיפור. במהלך הטיפול מקבלים כלים להתמודד עם האספקט הגופני, הרגשי והקוגניטיבי של החרדה. דברים נוספים שיכולים לעזור הם שיפור כישורי הלמידה והביצוע, לימוד של טכניקות הרגעה עצמיות למשל תרגילי נשימה ושינויים באורח החיים שתורמים להפחתת החרדה.

לחוצים ודואגים מהמבחן הבא? טפלו בזה

הפרעת קשב וריכוז היא לא רק היפראקטיביות

בקרב הרבה אנשים יש חיבור מיידי בין הפרעת קשב וריכוז לבין היפראקטיביות ופעלתנות יתר.
זה נכון שלהרבה ילדים ומבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז יש נטייה להיפראקטיביות, חוסר מנוחה או תזזיתיות יתר, אבל לא לכולם. חשוב לדעת שהפרעת קשב וריכוז יכולה לבוא לידי ביטוי גם באופנים אחרים מכיוון שפעמים רבים ילדים עם הפרעות קשב וריכוז בלי היפראקטיביות מתפספסים ולא מקבלים טיפול כראוי.

מבחן מוקסו בודק בעיית קשב וריכוז על פי 4 מדדים שונים: קשב, היפראקטיביות, אימפולסיביות תזמון וזמן תגובה ומאפשר הבנה מסודרת ומעמיקה יותר של אופי בעיית הקשב ממנה האדם סובל.

הנה כמה דוגמאות לילדים שאולי סובלים מבעיות קשב וריכוז שאינן קשורות להיפראקטיביות:

1. ילד שיושב מאחורה, חולם, מצייר במשך רוב השיעור ושקוע בעולם משלו.
2. ילדה שאף פעם לא מספיקה לעמוד במטלות בזמן, ולא מצליחה להעריך נכון כמה זמן יש לה.
3. ילד אימפולסיבי שתמיד עונה לשאלות עוד לפני שסיימו לשאול אותם ומגיב עוד לפני שהספיק להבין מה קורה.

אלו הן רק דוגמאות קטנות כמובן וחשוב להבין עבור כל ילד/ה באופן מעמיק יותר מה הקושי ומה הגורמים לכך ואז קל יותר לטפל בו דרך עבודה עם הילד, המלצות לבית הספר או עבודה מול ההורים בהדרכת הורים.

רוצים לדעת עוד על בעיות קשב וריכוז? מוזמנים לפנות אלינו לייעוץ.

רק שלא יקרה לו כלום - על הגנת יתר של הורים

 כהורים יש לנו תפקיד אחראי לדאוג לשלומם של הילדים ולהגן עליהם מכל פגע. בצדק אנו פוחדים שיקרה להם משהו לא טוב – שייפגעו, שיכשלו, שיהיו דחויים, שלא יוכלו להגן על עצמם בצורה מתאימה. לפעמים דאגה זו לוקחת אותנו רחוק מדי ואנחנו מפתחים גישה של לגונן על הילד מפני העולם. הפחד ש"יקרה לו משהו" יכול לשתק אותנו ואותו ובסוף באמת לא יקרה לו כלום. לא יחווה את החיים. לא יצמח. לא ילמד להתמודד. לא יכיר את עצמו ואת הפוטנציאל שלו.

קוראים לזה בשפה המקצועית "הגנת- יתר", OVERPROTECTION.

להלן קטע מספרו של יעקב בוצ'ן "ילד שקוף" שמדגים וממחיש את החוויה של הגנת יתר חולנית [זמורה ביתן, עמ' 110]

תמיד הגנה מלאה..

"אני יודע שהחיים עם הורי רוקנו אותי. איש ריק. איש שאין אפשרות להשביע אותו. תמיד הגנה מלאה אבל גם בושה בהם. לא היו לי חיי משפחה נורמליים. לא היה לי מודל. רק התמסרות חולנית שלהם ושמירה והגנה. לא העמידו אותי בשום ניסיון. התוכן המרכזי בחיי הוא פחד. פחד מפני מכות, פחד מפני אלימות, מפני הפתעות, מפני עוני, מפני מחלות, פחד להילחם. פחד לבכות לפני אימא, לפני לאה'לה, לפני הילדים. פחד להביע רגשות. פחד לכעוס. פחד להגיד לא. פחד להגיד כן. מסוגל לרצוח”.

מכירים את התחושה? מתלבטים לגבי ההורות שלכם? רוצים לדעת עוד על הדרכת הורים?

שתפו אותנו

כתב מנשה כהן, פסיכולוג קליני בכיר במכון עידן

אולי יעניין אתכם לקרוא גם:

למה הילדים לא מספרים לכם כלום

איך לפתח הורות מודעת יותר

השמנת יתר אצל ילדים

במוסף סוף השבוע של mako התפרסמה כתבה נוספת בנושא השמנת יתר אצל ילדים בישראל.
הנתונים אשר מתפרסמים שוב ושוב אינם מעודדים וניתן כבר לומר שזוהי בעיה לאומית:
מנתוני דו"ח משרד הבריאות שפורסמו בסוף 2012, עולה כי 1 מכל ארבעה ילדים בגילאי 5-10 בארץ סובל מעודף משקל, כאשר בגילאי 11-12 הנתון כבר מזנק ל-1 מתוך שלושה. 13 אחוז מהילדים השמנים בישראל אף מוגדרים כסובלים מ"השמנה קיצונית", וב-2010 ישראל מוקמה במקום ה-11 בעולם בדירוג הילדים השמנים. 

בין הגורמים אשר מוזכרים כתורמים למצב בו כל כך הרבה ילדים סובלים מהשמנת יתר ניתן לציין את הדברים הבאים:

1. בעבר שיחקו יותר בחוץ והלכו יותר ברגל, היום ילדים רבים רוב הזמן מול מחשב או אייפד ומוסעים ממקום למקום
2. יש שפע של פיתויים ופרסומות שמושכים ילדים לאוכל לא בריא
3. הורים יותר עסוקים ופחות נוכחים וקשה לעקוב אחר התזונה של הילדים
4. חוסר מודעות של הסביבה לגבי ההשלכות והשפעות של תזונה לא בריאה
5. ילדים אשר סובלים מבעיות אחרות מקבלים פיצוי דרך האוכל

כמובן שלהשמנת יתר יש סכנות רבות, הן במובן הבריאותי - נטייה גדולה יותר להיות שמן כמבוגר ולסבול מבעיות בריאותיות שונות ובפרט בעיות אכילה, והן במובן האישי-חברתי, כאשר ילדים רבים סובלים מהצקות, דחייה חברתית, דימוי עצמי נמוך ועוד מה שדורש לעתים עבודה ממוקדת בנושא של השתלבות חברתית ושיפור כישורים חברתיים.

הבשורות הטובות הן שיש הרבה מה לעשות, שינוי אורח החיים והרגלי הילד והבית, עבודה עם תזונאית, טיפול פסיכולוגי בילדים להתמודדות עם בעיות רגשיות אשר גורמות להשמנה או נובעות ממנה, הדרכת הורים שתסייע להורים להתנהל מול הילד, ועוד, יחד עם זאת צריך לעשות זאת באופן נכון מול הילד ולא לכפות עליו את הרצונות שלנו אחרת יהיה קשה יותר לכולם.

לקריאת הכתבה במוסף Mako

איך לגרום לילדים לאכול יותר ירקות

אריק קרטמן מהסדרה סאות'פארק - תמונה מויקיפדיה

מחשבות על גירושים

במוסף הארץ האחרון (4.10.2013) פורסם ראיון מעניין עם ד"ר אלישבע זהר רייך, מטפלת זוגית ומשפחתית ומומחית לגירושים. לאור העלייה הניכרת בשיעור המתגרשים, זהו נושא חשוב לשיח, גם בקרב זוגות נשואים או גרושים וגם בקרב כלל האוכלוסייה, מאחר והגירושים משפיעים גם על המשפחה והסביבה באופן ישיר או עקיף.

לוגו הסדרה גירושים נפלאים אשר משודרת ב yes - האם זה אכן אפשרי?

הנה מספר נקודות מדבריה המעניינים :

1. טרום הנישואים, צריך להתחיל לעבוד על הזוגיות. לדבר על שוויוניות, ציפיות, מטרות, צריך להבין שלא תמיד נמשכת האהבה הרומנטית, צריך לדעת איך לפתור קונפליקטים, איך להתמודד עם כעסים, איך לנהל הורות... יש מיתוס על אהבה רומנטית אבל אין שום חינוך לחיי נישואים.
2. ניתן להגיע למצב של גירושים בשיתוף פעולה הווה אומר בדרכי שלום ובשיתוף פעולה ע"י צוות מקצועי של עורכי דין, יועצים משפחתיים ומגשרים... ברגע שמתחילים עם תביעות משפטיות, מלחמות האשמות שווא ועירוב המשטרה זו מלחמה לכל דבר.
3. לא לעשות שימוש בילדים. צריך להבין שהילדים יודעים ושומעים כל דבר. גם כשמחכים עם המריבות עד שהם יילכו לישון.
4. פירוק המשפחה זה סוג של כישלון, הבנה שאף לא תהיה המשפחה בשלמותה ויש כאלה שלא מסוגלים להתמודד עם הכישלון הזה, לא מסוגלים לקחת אותו על עצמם. הם חושבים שהם קורבן, הם מחפשים את האשם וגם ירצו להעניש אותו. יש הרבה זוגות שלא מיצו את הדינמיקה ההרסנית ביניהם במסגרת הנישואים והם ממשיכים בה במשך הגירושים על גב הילדים שלהם.

מוזמנים לקרוא את הראיון המלא במוסף הארץ המודפס או באינטרנט.

במצב של מחשבות על גירושים, תהליך גירושים נוכחי או לאחריו, ובפרט כאשר יש ילדים חשוב לקבל תמיכה מהסביבה ולהיעזר באנשי מקצוע ( מטפל זוגי, פסיכולוג ילדים, פסיכולוג המתמחה בהדרכת הורים)  על מנת להקל על התהליך לכל הנוגעים בדבר.

למה הילדים לא מספרים לכם כלום?

הורים רבים מתוסכלים מהעובדה שהילדים שלהם לא מספרים להם דברים ומנפנפים אותם מאפשרות לשיחה. זה במיוחד קשה כאשר ההורים מודאגים שמשהו לא טוב קורה אצל הילדים ומנסים להבין כדי שיוכלו לעזור.
לעתים חוסר השיתוף קורה באופן טבעי ומותאם כחלק מתהליך של התבגרות ויצירת נפרדות.
אבל לעתים יש גם סיבות נוספות, ולכל הורה אשר מעוניין לשפר את התקשורת עם הילדים ולשמוע מהם יותר מומלץ לחשוב ולהבין מה מערך הגורמים הרלוונטיים במקרה שלו:

• לעתים הילדים מחקים את מה שהם מכירים מהבית, הווה אומר, אם שאר בני המשפחה לא מדברים ולא משתפים אז סביר שגם הילדים יתנהגו באופן הזה
• לפעמים הילדים חוששים מתגובת ההורים אם ישתפו אותם, שההורים יענישו אותם, יתערבו או יבקרו את התנהגותם ואז הילדים יעדיפו לא לשתף את ההורים
• ישנם ילדים בעלי אופי מופנם וסגור אשר לא נוהגים לדבר ולשתף וזה לא רק עניין מול ההורים
• ילדים קטנים יותר לא תמיד יודעים לנסח את הרגשות והחוויות שלהם דרך מילים
• חשוב לבדוק האם לילדים יש מקומות אחרים לשיתוף ושיחה: חברים, קרובי משפחה, מדריכים או פסיכולוג ילדים

שיפור התקשורת בין הורים לילדים הינו תהליך אשר דורש התייחסות ולעתים נכונות לשינוי מצד ההורים.

כאשר לא יודעים מה ואיך לעשות, מומלץ לפנות להדרכת הורים מקצועית על מנת לקבל כלים.
דרך נוספת לעזור לילדים אשר מתמודדים עם קשיים חברתיים ולא מדברים עם אף אחד זה טיפול קבוצתי המתמקד בקשיים חברתיים.

אולי יעניין אתכם לקרוא גם:

מחשבות על בילוי זמן איכות עם הילדים

דפוסי תקשורת במצבי קונפליקט

איך להיות הורה מודע וטוב יותר

מחשבות על בילוי זמן (איכות) עם הילדים

הילד זקוק לנוכחות של הורה "לידו" וזה הדבר הבסיסי שמאפשר לילד לפתח התפתחות תקינה של העצמיות שלו, תחושה של בטחון בעצמו ובקיומו. 

הורים רבים היום עובדים שעות רבות ומרגישים צורך לפצות את הילדים (לרוב ע"י קניית מתנות או בילויים ואטרקציות כאשר יש זמן משותף) ולעתים מפספסים את הצורך הבסיסי של הילדים בזמן משותף עם ההורים.

ההורה צריך  להיות פנוי רגשית לילדיו ולא רק פנוי בזמן. ההורה יכול להחליט שהוא נמצא שעתיים ביום עם ילדיו אבל אם הוא אינו פנוי רגשית [ראשו נמצא בעבודה, בלימודים, בדברים שהוא ויתר עליהם כדי להיות אתם], אז הוא עשה רק את חצי הדרך לקראת זמן איכות עם ילדיו. יש לפנות במידת האפשר את הזמן מעניינים שאינם דחופים ושמפריעים לזמן המשותף שלכם. מבחינה זו זמן איכות הוא זמן משותף להורה ולילד, זמן של "להיות יחדיו".

תמונה מאתר ויקיפדיה

ניתן להתייחס ל 3 סוגי זמן משותף עם הילדים:

1. יש צורך בזמן רק עם הילד, רק שלך ושלו ללא הפרעות: לשחק ביחד במשחק שהילד אוהב, ליצור ביחד יצירה כלשהי, לשוחח, לספר לו סיפור, וכיו"ב.
2. בנוסף, ההורה יכול לשתף את הילד בעשייה שלו או שנדרשת עבור הבית כגון קניות, יציאה לסידורים, הכנת ארוחה ,עריכת שולחן האוכל, או בתחביבים של ההורה , כמו מוסיקה או תכנית בטלביזיה [כמובן לפי גיל הילד]
3. נוכחות של ההורה ליד ילדיו באותו מרחב גם אם כל אחד מכם עושה דבר אחר, כך שהילד יכול לפנות אליכם לקבלת התייחסות במידת הצורך

שלושת אופני השיתוף והיחד הללו חיוניים, כי הם מפתחים אצל הילד בטחון בקיומו ובעולמו. גם הורה עסוק יכול להיות הורה טוב ולהיפתח לחוויה המשותפת עם ילדיו, אם הוא מסוגל להיות לא מנותק רגשית, מאחר שהילד יחוש שהוא מקבל ומחובר ושההורה נמצא אתו גם כאשר איננו נוכח פיזית לידו. אם הילד מרגיש שאתם מחוברים אליו הוא לא ירגיש בודד ומוזנח גם כשאינכם זמינים עבורו. והדבר נכון גם לגביכם. 

אולי יעניין אתכם לקרוא גם:

מדוע ילדים מפחדים מטיסות?

איך להיות הורה מודע וטוב יותר?

הקטע מובא מתוך מאמר של מנשה כהן ואלי פראשה בנושא דילמות בהורות

רוצים להביא כלב או חיה אחרת לילדים? תחשבו רגע

האם הבאת בעל חיים הביתה תעשה טוב לבית ולבני המשפחה?

תמונה מהבלוג The dog in world

התשובה אולי תפתיע אתכם, אבל היא: לא תמיד. הבאת בעל חיים הביתה יכולה לתרום לכל בני המשפחה, אבל לא תמיד החזקת בעלי חיים בבית מועילה ותורמת - תלוי מאיזו סיבה הוחלט להחזיק בבעל חיים ומה תהיה ההתנהלות בבית.

לא פעם אני רואה שהדיון על הכנסת בעל חיים הביתה גורם להשפעות שליליות דווקא. למשל: הורים לעיתים מתנים הכנסת בעל חיים הביתה בהתנהגות מסוימת של הילד: הצטיינות בלימודים, או התניה בכך שהוא יצא עם הכלב 3 פעמים ביום. במקרים כאלה לא ברור האם ההורים באמת רוצים בחיית המחמד. הם לפעמים מציבים תנאים  שהילד אינו עומד בהם, ואז - חיית המחמד מסולקת או מקבלת יחס לא מספק.  נתקלתי במקרים בהם נוצר משבר מהותי - הילד מרגיש אשם ומתמלא ייסורי מצפון ותחושות קשות. יש המון כעסים ומתחים בבית ורגשות קשים. זה מצב שרצוי למנוע מראש על-ידי התייעצות.

לעיתים נעשה שימוש בחיית המחמד כדי לנסות לחנך את הילד לסדר, ניקיון והרגלים נוספים. זה לא תמיד מצליח- ואז הכישלון בא או על חשבון הילד (אם הוא לא עומד במשימה יש כל מיני "השלכות"), או על חשבון חיית המחמד. גם כאן חשוב לקבל הדרכה ממטפל בעזרת בעליי חיים או איש מקצוע מתאים אחר. פעמים רבות האמהות מוצאות את עצמן אחראיות על בעלי החיים. הילדים מאבדים בהם עניין מהר מאוד- המחשב והטלוויזיה סוחפים יותר, והאמהות מתוסכלות כי הן נאלצות להיות המטפלות העיקריות.

לכן- הכנסת חיות מחמד הביתה צריכה להתקיים רק אם כולם רוצים בהם כגורם שיאחד את הבית- ולא יפרק אותו.

בנוסף צריך לשים לב שיש חיות מחמד מסוימות שמשנות את הדינמיקה במשפחה: כלב למשל, מעלה שאלות רבות: למי הוא מציית? מה המקום שלו בהיררכיה המשפחתית? למי הוא שייך? (האם מומלץ לקנות אותו כמתנה לילד?) כלב הוא לא חפץ כמו מחשב או משחק- הוא יצור חי נוסף שנכנס לבית עם צרכים ורצונות ומעורר גם כל מיני שאלות בתוך המשפחה. בטיפול נכון - חיית מחמד יכולה לגרום להנאה רבה ולתהליכי התקרבות במשפחה. עושים דברים ביחד, מטיילים ביחד, יוצאים עם הכלב ביחד - כל אלה יכולים להיות מקור עצום להנאה.

אם אתם מתלבטים לגבי הבאת חיית מחמד הביתה מומלץ לדבר ולחשוב על הנושא, ניתן לפנות לאיש המקצוע שלנו בתחום טיפול בעזרת בעלי חיים לייעוץ חד פעמי, מומלץ בנוסף לקפוץ יחד עם הילדים לביקור בחנות חיות או מקום לאימוץ בעלי חיים ולעשות תהליך משפחתי משותף לפני שמחליטים. 

כתב אודי שני  מטפל במכון עידן באמצעות בעלי חיים, מייעץ להורים בנושא בעלי חיים.

אולי גם יעניין אתכם לקרוא עוד:

מדוע ילדים משחקים וחשוב שישחקו

מדוע ילדים מפחדים מטיסות ואיך אפשר לעזור

כמו מבוגרים, ישנם ילדים אשר פוחדים מטיסות בפרט לפני טיסה בפעם הראשונה.
מדוע ילדים פוחדים לטוס? הנה כמה סיבות אפשריות:

• הילדים קלטו את הפחד מהטיסה מאחד ההורים או אדם משמעותי אחר בסביבתם
• הילד נחשף לחדשות בטלוויזיה או באינטרנט לגבי תאונה בה היה מעורב מטוס
• ילד אשר לו פחדים משהייה במקום סגור/צפוף/עם הרבה אנשים
• חוויה לא טובה מטיסה קודמת בגלל הטיסה או משהו שהתרחש במהלכה והשאיר חותם
• קושי להבין איך המטוס ממריא, מדוע אינו נופל או מה יקרה במידה והוא צריך לנחות בפתאומיות
• ישנם ילדים אשר סובלים מאוד מכאבי אוזניים או כאבים אחרים בשל שינויי הלחץ בזמן טיסה

מה אפשר לעשות על מנת לעזור לילדים לקראת טיסה?

ככלל חשוב לנסות להתמודד עם הפחדים אך לעשות זאת תוך הקשבה ולהיזהר לא ללחוץ על הילדים יותר מדי.

חשוב ראשית לשוחח עם הילדים ולהבין מה מפחיד או מדאיג אותם, לאחר שמבינים את מקור הפחד ניתן להיעזר באחד הרעיונות הבאים:

• ישנם ילדים שהבנת הנושא תעזור להם להירגע, במקרים כאלו אפשר להסביר להם תוך שימוש בשפה מתאימה על המטוס והטיסה ואפשר גם להיעזר בכלי משחק של מטוסים, פאזל או בניית דגם מטוס קטן.
• לקראת הטיסה, במידה ומפלס הלחץ עולה ניתן להיעזר בשיטות הרפיה ונשימה שיכולות לסייע ולהפחית חרדה.
• מומלץ להכין משחקים וצעצועים אהובים שיעזרו להסיח את הדעת מהמחשבות המדאיגות הן לפני והן במהלך טיסה.
• ניתן לערוך ביקור ראשוני בשדה התעופה על מנת לראות את הנוסעים והמטוסים, ולקראת הטיסה לערוך היכרות עם אנשי הצוות או הטייס שתוכל להרגיע ולהשרות ביטחון.
• לזכור ולהזכיר חוויות עבר של התמודדות מוצלחת עם פחדים ולקחת משם טיפים וכלים שעזרו

לכתיבת פוסט זה נעזרתי בספרה המצוין של עדנה כצנלסון דיאלוג עם ילדים

אולי יעניין אתכם לקרוא גם את:

למה המשחק חשוב לילדים

כתב מורן צמחוני - מטפל במכון עידן בילדים, מתבגרים וצעירים.

פתאום נהיה אבא

לפני זמן פנה אליי אב צעיר לתינוק בן 3 חודשים. הוא סיפר כי מאז נולד בנו, אשתו מסתגרת בתוך עצמה, מתלוננת שאינו מבין אותה ולא נותנת לו להתקרב אליה. כשהוא נמצא בבית, היא מעדיפה שהוא יטפל בתינוק ואומרת שהיא עייפה ורוצה לישון. הוא אינו יודע מה לעשות עם המצב החדש.

כשבדקנו יחד את מה שהעלה – הגענו להבנה כי הקושי הוא בעצם להתמודד עם השינוי המשמעותי שחל בתא המשפחתי עם המעבר מזוגיות להורות וההצטרפות של בנו למשפחה, שינוי בחיים ובתפקידים של האישה שהפכה לאם, בחיים ובתפקידים של  הגבר שהפך לאב וגם בחייהם כזוג.

רוב הנשים צריכות זמן כדי להסתגל למצב החדש של אימהות ובעיקר זקוקות למישהו שדרכו הן יוכלו לאוורר את רגשותיהן, שעליו יוכלו להישען במצוקתן וממנו יוכלו לקבל תחושה שהוא פרטנר במסע החדש שאליו יצאו והוא מוכן להיות שותף בתפקיד התובעני שלהן כהורה. הנוכחות של בן הזוג ותמיכתו יכולה לתת לאמהות לגיטימציה לחוסר הביטחון שלהן באימהותן ולאפשר להן להיכנס לתפקידן החדש בתחושה טובה יותר. יכול להיות שהן מצפות לתמיכה והבנה מבן הזוג שבעצמו עובר תהליך בו הוא זקוק להבנה והכוונה.

לכן, גם המעבר לאבהות עלול לכלול תקופה של דיכאון אותו חש הגבר, בעקבות אבדן החופש שלו, הצורך להיות בין זוג תומך ולתפקד במקביל כהורה. אבות צעירים רבים חשים תחושות דחק, חרדה, רגשות של קנאה בבת הזוג על הקשר שלה עם התינוק ואף כעס על התינוק שתפס את המקום בזמנה ובלבה של אשתו.

כל אלה הם שינויים משמעותיים שעוברים על בני זוג במעבר להורות. נדרשת הבנה רבה וסבלנות על מנת לצלוח בשלום את המשבר ההתפתחותי שמאפיין כניסה של ילד למשפחה. לעתים הסתגלות זו מתרחשת באופן "טבעי" או אינטואיטיבי, אבל בהרבה מקרים דרושים הדרכה  וליווי מקצועיים שיכולים לעזור לפתח מודעות למצב החדש ולהסתגל לשינוי שבני הזוג עוברים עם לידתו של ילד למשפחה.

כתב מנשה כהן, פסיכולוג קליני מומחה 

במצבים של לידת תינוק חדש למשפחה ואתגרים אחרים ניתן להיעזר במסגרת של  טיפול זוגי  או טיפול פסיכולוגי פרטני לאחד מבני הזוג, במקרים רבים מספיקה מסגרת קצרה של ייעוץ קצר טווח על מנת לשפר משמעותית את המצב, נשמח לסייע בכל נושא.

על יצירה, מפגש עם העצמי וטיפול באמנות

אני רואה את הטיפול באמנות כהזדמנות של מפגש. מפגש של האדם עם עצמו.

מפגש עם האותנטיות, הספונטניות והיצירתיות שבו. הצורה, הקו, הצבע, התוכן והאסוציאציות המרכיבים את התהליך היצירתי בתרפיה באמנות, הם בעצם השתקפות של האינדיבידואל על שלל חוויותיו. זהו מפגש שמזמן תהליך של גילוי העצמי דרך לגיטימציה לחוויות קדומות לעלות, תוך שימוש בכוחות המצויים באדם, הן אלה הידועים והן אלה המתגלים בתהליך עצמו. מפגש המאפשר שינוי, ריפוי וצמיחה בנוכחות המטפל המלווה את התהליך. 

מבט - עבודה שנוצרה במהלך טיפול באמנות

התהליך האמנותי, ככזה שמזמן את הכוחות הבריאים לעלות 'ולדבר את דברם', מחזק את הביטחון האישי ביכולת (כזו שלא הייתה ידועה קודם פעמים רבות), ומעודד קבלת החלטות והתמודדות עם קשיים וכשלים. סביבת הטיפול היא סביבה מכילה, מקבלת ומוגנת. באמצעות שפה חזותית עשירת סמלים ודימויים יכול כל מטופל להתחבר לעולמו הפנימי: לקונפליקטים לא פתורים, לעכבות ומחסומים רגשיים, לרגשות ולתחושות מודחקים, תוך עקיפת מחסומי המודעות. 

קריעה - עבודה נוספת שנוצרה במהלך תרפיה באמנות

הלמידה האמיתית מתחוללת במקום בו יש חוויה. 

אני מזמינה אתכם לחוות חוויות לא מובהרות, לא פתורות, ומשם לחולל את השינוי. 

כתבה יהודית דרייפוס

תרפיסטית באמנות במכון עידן, בעלת ניסיון רב של טיפול באמנות בילדים ומבוגרים.

אולי יעניין אתכם לקרוא גם:

מה היתרונות של טיפול באמנות

למה המשחק חשוב לילדים

על משבר מפנה והתחדשות

מדוע ילדים משחקים?

טיפול פסיכולוגי בילדים מתבסס על ההנחה כי למשחק משמעות וחשיבות בהתפתחות הילד וכי המשחק הינו כלי עבורו להתמודד עם עולמו הפנימי והחיצוני. ברור שילדים משחקים בין השאר כי זה כיף ומהנה אבל חשוב לזכור כי למשחק יש גם תפקידים נוספים.
דונלד ויניקוט, פסיכיאטר ורופא ילדים, פיתח מאוד בזמנו את נושא הטיפול הפסיכולוגי בילדים דרך משחק, טבע מושגים מפורסמים כמו אובייקט מעבר ומרחב פוטנציאלי, וכתב מספר ספרים אשר יכולים לעניין הן הורים והן אנשי מקצוע.
בספרו של ויניקוט, "הילד משפחתו וסביבתו" הוא מייחד פרק לנושא המשחק אצל ילדים, אביא ממנו מספר נקודות מעניינות:

• אישיות של מבוגרים מתפתחת דרך חוויות בעולם וניסיון חיים, הילד לעומת זאת צובר ניסיון וחוויות דרך משחק, בהתחלה לבד ובהמשך עם אחרים וכך מתפתחת ונוצרת האישיות של הילד.
• חשוב לילד לגלות שהוא יכול לבטא דחפים תוקפניים בסביבה מוכרת ובטוחה מבלי שיעורר שנאה ואלימות מצד אותה סביבה, המשחק מהווה עבור הילד מרחב חשוב להתנסות בתחושות התוקפנות בצורה שמקובלת על הסביבה.
• המשחק מאפשר לילד להתמודד עם חוויות של חרדה ופחד, אשר באופן טבעי קיימות אצל כל אחד. אם נמנע מהילד את האפשרות לשחק כדי להתמודד עם החרדות שלו אנו עלולים לגרום למצוקה קשה אצל הילד.
• המשחק תורם להשגת אחדות ואינטגרציה של האישיות, חיבור בין העולם הפנימי לחיצוני, חיבור בין החוויה הגופנית למנטלית. ילדים אשר סובלים מבעיות כאלו ואחרות שבאות לידי ביטוי בחוסר חיבור למשל בגלל פוסט טראומה או אובדן יכולים ליהנות מטיפול במשחק ככלי ליצירת חיבור ואינטגרציה פיזית ונפשי.

על ההורים מוטל התפקיד לאפשר את חווית המשחק אצל הילד. מה זה אומר?

להכיר בחשיבות המשחק, לתת לזה זמן ומקום, אולי להצטרף לילד ולשחק יחד איתו או ללמד אותו משחקים מסורתיים. יחד עם זאת הורים צריכים לדעת גם לקחת צעד אחורה ולא להתערב, על מנת לא להגביל את היצירתיות של הילד ולאפשר לו לבטא את עולמו הפנימי בצורה שתעזור לו להתפתח ולצמוח. במובן הזה עדיף לעתים לספק פחות מאשר יותר מדי מאחר וילדים בריאים מסוגלים באופן טבעי ודי בקלות למצוא אובייקטים למשחק ולהמציא משחקים והם נהנים מכך מאוד.

אז לכל אותם הורים שמתלוננים כי הילדים משחקים כל הזמן, אנא זכרו כי זה חלק חשוב בהתפתחות הרגשית והנפשית שלהם, ותנו להם לשחק, יהיה גם מספיק זמן ללמוד בהמשך.

כתב מורן צמחוני

מטפל במכון עידן בילדים, נוער ומבוגרים ומציע הדרכות הורים.

אולי יעניין אתכם לקרוא גם את:

איך לגרום לילדים לאכול יותר ירקות?

איך לגרום לילדכם לאכול יותר ירקות?

ילדים רבים לא מעוניינים ואף מתנגדים בתוקף לאכול ירקות, פירות ומזונות בריאים אחרים. לעתים זה קשור לבעיית אכילה או השמנה, לעתים זה עניין של קושי עם הטעמים או המרקם, לעתים זה פשוט הרגל שנוצר דרך למידה מהתייחסות הסביבה לאוכל. הורים אשר מעוניינים בבריאות הילדים צריכים להשקיע מחשבה וגם עשייה כדי להרגיל את הילדים לאכול מזונות בריאים כמו ירקות כבר מגיל צעיר.
לשם כך מצורפים מספר טיפים מעשיים להורים כיצד לגרום לילדים לאכול יותר ירקות:

• הכי חשוב - דוגמא אישית, הילדים לומדים ממה שהם רואים אותכם עושים ולא ממה שאתם אומרים להם לעשות, אי אפשר לצפות מילד לאכול ירקות אם הוא מרגיש מאחד מההורים שזה "עונש" או "פחות שווה" ורואה שההורים עצמם לא אוכלים ירקות. יהיה פשוט בהרבה לילדים לאכול ירקות אם זה משהו שמקובל בבית ואם ההורים ושאר בני המשפחה אוכלים ירקות באופן קבוע ונהנים מזה. אבל לא תמיד זה מספיק.
• לגוון ולא להתייאש, יש המון סוגי ירקות והמון דרכי בישול והכנה. חשוב להמשיך ולנסות ולשדר לילד שגם אם בעבר הוא לא אהב ירק מסוים הוא (וגם אתם - חזרה לסעיף הקודם) תמיד יכולים לנסות שוב. גוונו בירקות, גוונו בשיטת ההכנה, גוונו בצורת הגשה, בלי לעשות מזה ביג דיל, לדאוג שיהיו אפשרויות לילד, כדי שבבוא הזמן יוכל לטעום דברים חדשים.
• השתמשו בירקות בעלי טעם מתוק אליהם ילדים עשויים להתחבר יותר בקלות. למשל: בטטה מבושלת, גזר, קלחי תירס,  פלפל אדום, עגבניות שרי ועוד.
• הסוו את הירקות בתוך מנות שהילד יאהב. כך הילד יקבל את הירקות בלי להרגיש שהוא אוכל ירקות ואולי עם פחות חיכוכים סביב הנושא. למשל: מרק (עוף, עדשים) עם ירקות, קציצות או לביבות של ירקות ותוספות שונות, שייק של ירקות ופירות מתוקים.
• הכניסו משחקים והנאה לתוך חווית האוכל. תנו להם לעזור בבישול והכנה, קחו אותם יחד איתכם לשוק,  חיתכו ירקות בצורות מצחיקות והשתמשו בהם לצייר פרצוף, שחקו ארץ עיר ובחרו ירק לאכול לפי האות וחשבו על דרכים  נוספות יצירתיות לגיוון התזונה ולהנאתכם.

במידה וקיימים קשיים מתמשכים בנושא אכילה ו/או קשיים נוספים מומלץ לפנות לאיש מקצוע: תזונאית קלינית לילדים או פסיכולוג מומחה לילדים. חשוב לזכור כי מחסור ברכיבים תזונתיים חשובים משפיע על התפקוד ועל המצב הרגשי של הילד ולעתים שיפור בתזונה יכול לעזור משמעותית גם לבעיות אחרות.

כתב מורן צמחוני

מטפל במכון עידן בילדים, מתבגרים והדרכות הורים.

כותב בלוג בנושא בריאות ואורח חיים.

אולי יעניין אתכם לקרוא גם:

טיפים להורים לילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז

על ילדים ושימוש בפייסבוק

טיפים לתזונה בחורף

מכון עידן מציע ייעוץ מקצועי במגוון בעיות ותחומי חיים: הדרכות הורים, ייעוץ זוגי, פסיכולוג למתבגרים, טיפול משפחתי ועוד.

איך לפתח הורות מודעת יותר

זה אתגר גדול להיות הורה, תהליך שמתמשך לאורך שנים ודורש עבודה עצמית, התפתחות ושינויים כאדם וכהורה.
בתהליך ההורות, נתקלים במצבים המעלים שאלות מעניינות למשל, איזה הורים היינו רוצים להיות? ועם מה אנחנו מתמודדים היום? איזה הורים היו ויש לנו? כאשר אנו חושבים על הדברים הללו, מדברים עליהם עם בני הזוג ומבינים טוב יותר את הגישה שלנו וגם ההתנהגות שלנו, קל יותר להפוך להיות הורה טוב יותר. לא הורה מושלם, כי אין דברים כאלה, אבל הורה שעוזר לילדים שלו להיות אנשים טובים ומאושרים יותר. בטיפולים שלי עם ילדים ומתבגרים, פעמים רבות עולה מהם התחושה שלהם שהוריהם לא יכולים ולא מוכנים להשתנות. לפעמים הם מגזימים ולפעמים הם גם צודקים. הורים אשר לא מודעים לעצמם ולא עושים מאמצים גם להשתנות כשצריך יקשו על שינוי אפשרי אצל הילדים. ולא פחות חשוב מערכות היחסים עם הילדים יהיו פחות טובות לאורך זמן.
כהדגמה לנושאים שכדאי לחשוב עליהם כהורים אני מצרף מספר שאלות יותר ספציפיות למחשבה, סביר שעל חלק כבר חשבתם במידה כזאת או אחרת, אבל אולי שווה לעשות זאת שוב. אתם מוזמנים לבחור אחת או יותר מהן וממש לענות עליה בכתב או תוך שיחה עם מישהו קרוב.

• עד כמה כהורים אתם יכולים לשים גבולות ולהיות עקביים?
• עד כמה אתם נותנים לילד חופש ומרחב?
• איך אתם מתמודדים עם מצבים של כעס וריבים?
• האם אתם יכולים לעצור ולהסתכל על הדברים מנקודת המבט של הילד?
• איך הקשר שלכם עם ההורים שלכם משפיע על ההורות אצלכם?
• במה אופי הילד שלכם דומה לכם ובמה להורה/בן הזוג הנוסף?
• איזה תכונה בילד או המתבגר שלכם מעצבנת אתכם, והאם היא קיימת אצל אחרים בסביבה הקרובה 

כל אלו קשורים כמובן למי אנחנו בתור בני אדם, פעמים רבות ילדים ומתבגרים מציבים בפנינו חלקים בעצמנו שאנו בקונפליקט איתם דרך התנהגות דומה או הפוכה לה. ובכך הם לעתים מקשים או מאתגרים את ההורים אבל גם מעניקים הזדמנות ללמידה והתפתחות כבני אדם. 

דרך מעניינת וחשובה ללמוד היא גם דרך התבוננות במערכות יחסים של אחרים מסביבנו, ביחסי הורה - ילד של השכנים, בני המשפחה, חברים, וכמובן ביחסים שיש והיו לנו כילדים להורים. פעמים רבות עוזר ומומלץ לעשות את התהליך עם אנשי מקצוע המומחים בהדרכת הורים ותוך כדי להבין וללמוד דברים וגם ליישם אותם מול הילדים באופן הדרגתי ונכון. לעתים מירוץ היום יום לא מאפשר פנאי לחשיבה על הדברים הללו ופגישות קבועות עם איש מקצוע מאפשרות את הזמן והמקום לעשות את זה.

אולי יעניין אתכם לקרוא גם:

על תפקיד ההורים בגיל ההתבגרות

על תום הילדות ותחילת ההתבגרות

טיפים להורים לילדים עם ADHD

כתב מורן צמחוני

מטפל בילדים, טיפול פסיכולוגי במתבגרים, וייעוץ להורים.

תום הילדות

 תקופת הילדות מאופיינת בחוויה של אחדות בין פנים וחוץ, וכך היא נשמרת לא אחת בזיכרונם של רבים. מצאתי תמיד עניין במעבר מסטטוס של ילד לגיל ההתבגרות. כמטפל עקבתי אחר נקודות ציון שמאפיינות את המעבר הזה, שיכולות להתגלות בזיכרונות ילדות. האם יש רגע או מצב בו ילד מתחיל להרגיש שהחווית האחדות הזו מסתיימת והוא מתחיל לחוש קונפליקט או להרגיש חצוי לגבי עצמו, הוריו, חבריו והסביבה בכלל? זהו רגע המעבר בו מתחיל המסע שלו לעצמיות.

מיתוסים מתארים תימות וסוגיות מרכזיות בהתפתחות. היציאה מגן העדן, הוא סיפור אוניברסלי המתאר את אובדן התמימות והשלמות, ותחילתה של התנסות בעולם הדואלי ובהבחנה בין טוב ורע. במיתוס אחר [אצל רוברט בלאי] הסיפור מתאר ילד שבשעה שהוא משחק בחצר, הכדור שלו מתגלגל ומגיע לכלוב בוא כלוא "איש הברזל" שנלכד ביער לאחר שהילך אימים על כל מי שנכנס לשם. איש הברזל מסמל את החיים האינסטינקטיביים. הכדור מסמל את חווית השלמות שהילד מאבד. במיתוס הגביע הקדוש הילד נפצע באצבעו [ג'ונסון] וחווה אובדן של אביו.

הילד במיתוסים אלה מאבד את התום והשלמות ומתחיל מסע התפתחותי לחיים של בוגר. המשימות התפתחותיות שלו לפי המיתוסים אלה הן:   להפסיק להיות "ילד טוב", להיפרד מחסותה של האם, לעזוב את הוריו , להתחבר לכוח הגלום באינסטינקט על מנת לסמוך על עצמו ולהיות עצמאי.

על מנת להיות אינדוידואל עליו ליצור ולחוות נפרדות מהסמביוזה עם המשפחה והקולקטיב.

כתב מנשה כהן

עוד על טיפול פסיכולוגי במתבגרים וטיפול פסיכולוגי בילדים 

מאמרים נוספים וטיפים על פסיכולוגיה של מתבגרים