דפים

‏הצגת רשומות עם תוויות קשיבות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות קשיבות. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 2 ביוני 2013

מהם רגשות הרסניים לפי הפסיכולוגיה הבודהיסטית

הספר רגשות הרסניים שכתב דניאל גולמן מציג דיאלוג מעניין בין עולם המדע המערבי ובין התפיסה הבודהיסטית ועמדת הדלאי למה לגבי הפסיכולוגיה האנושית והרגשות השונים אשר עולים בקרבנו. הספר מציג מאמרים וגישות בנוגע לחקר המוח והנוירולוגיה של הרגש לצד תובנות וכלים מהמסורת הבודהיסטית להבנת רגשות וניהולם בחיי היום יום.

בספר מתאר מתיה ריכאר מדען ונזיר בודהיסטי את הגישה הבודהיסטית לגבי רגשות הרסניים:
"איך הגישה הבודהיסטית מבחינה בין רגשות הרסניים לרגשות בונים? בעיקרון רגש הרסני שאותו אנו מכנים גם כגורם נפשי מסתיר או מאמלל הוא דבר שמפריע לתודעה לזהות את המציאות כפי שהיא. ברגש הרסני תמיד יהיה פער בין מראה הדברים לבין מהותם האמיתית. היאחזות מוגזמת - תשוקה, למשל - לא תאפשר לנו לראות את האיזון שבין האיכויות הנעימות והבלתי נעימות, ההורסות או הבונות של משהו או מישהו. היא גורמת לנו לראותו כמושלם במאה אחוז למשך פרק זמן מסוים ולכן היא גורמת לנו לרצות אותו. סלידה תסתיר מעינינו כמה מאיכויותיו החיוביות של הדבר ותגרום לנו לפתח יחס שלילי לחלוטין כלפיו - אז נרצה להרחיק אותו מאיתנו, להרוס אותו או לברוח ממנו."

"מצבי רגש כאלה פוגמים בכושר השיפוט של האדם, ביכולתו להעריך נכונה את טבע הדברים. זו הסיבה שאנו מכנים אותם 'מסתירים': הם מסתירים מאיתנו את טבעם האמיתי של הדברים. בסופו של דבר הם מסתירים מאיתנו הערכה עמוקה יותר של טבע הדברים, את היותם בני חלוף או קבועים, בעלי תכונות מהותיות או חסרים אותן. לכן הם מסתירים בכל הרמות. מכאן רגשות מסתירים פוגעים בחופש שלנו משום שהם יוצרים שרשראות של מחשבות אשר מחייבות אותנו לחשוב, לדבר ולפעול באופן מוטעה."

הפסיכולוגיה הבודהיסטית מכילה ידע נרחב ומעמיק בנוגע להתנהגות, מחשבות ורגשות ונותנת כלים להתמודדות עם מצבים פסיכולוגיים שונים, זוהי רק טעימה קטנה בנושא. נרחיב על הנושא בפוסטים נוספים בהמשך.


אולי יעניין אתכם לקרוא גם:
אני חושב אני לא קיים 
משמעות הסבל
על הקשבה וקשיבות
אסטרטגיות לאושר לפי הפסיכולוגיה החיובית



יום ראשון, 25 בנובמבר 2012

על הקשבה וקשיבות

לא כולם יודעים או יכולים להקשיב.

"לאמא שלו הייתה היכולת הנדירה הזאת, להקשיב. מעטים מקשיבים באמת. רבים מכינים בקרבם את המשפט הבא עוד לפני שסיימת את שלך - והרי דווקא בסוף המשפט, בשולי שוליו, נאמרים הדברים החשובים באמת. אחרים - מחשבותיהם נודדות. עיניהם ממשיכות לבהות בך אבל ניצוץ הקשב כבר אבד...... היא מעולם לא תרמה לו "מניסיון החיים שלה" ומעולם לא התחילה משפט ב"כשאני הייתי בגילך" או "אם אתה שואל לדעתי", רק עזרה לו לנכש את העשבים השוטים ולראות את ההתלבטות כפי שהיא על מניעיה האמיתיים."
קטע זה מתוך הספר נוילנד של אשכול נבו מתאר יפה את התחושה של האדם אשר זוכה להקשבה אמיתית. להקשיב איננו דבר קל, זה דורש נוכחות וסבלנות. יש אנשים שמתקשים להקשיב כי הם חושבים על דברים אחרים, או מוצפים בגירויים חיצוניים, יש כאלה להם יש הקשבה סלקטיבית, ויש אנשים להם פשוט מאוד חשוב לדבר ולהשמיע דעתם ואין להם סבלנות להקשיב למישהו אחר. ביחסים של הורים וילדים (גם למבוגרים והוריהם), אני מוצא שפעמים רבות יכול להיות מורכב להקשיב, במיוחד כאשר קיימים היסטוריה, מטען רגשי משמעותי או בתקופות של לחץ ומשבר.

בציטוט שהבאתי מהספר מוזכר רעיון נוסף והוא העשבים השוטים אשר מפריעים לנו לראות את המציאות כמו שהיא, זהו דימוי ורעיון נפוץ בעולם היוגה ולדעתי גם במסורת הזן.

קשיבות היא החלק השני של פוסט זה,  והיא חשובה מאוד על מנת שנוכל להקשיב לעצמנו ולאחרים.

קשיבות (תרגום למילה Mindfullness) היא מצב מנטלי/חוייתי וגם טכניקת מדיטציה אשר מגיעים ממסורות המזרח, ושמים דגש על החשיבות של נוכחות ברגע ושימת לב למה שמתרחש. זה רעיון שנמצא היום בהרבה זרמים של ניו אייג', פילוסופיה וגם פסיכולוגיה. ד"ר ג'ון קאבאט זין אשר קידם את  הרעיון למערב ופיתח את שיטת ה MBSR המשלבת יוגה ומדיטציה להפחתת מתחים והתמודדות עם מצבים בריאותיים שונים כותב ומרצה על קשיבות. בין השאר כתב  שהיא "הפניית תשומת לב בצורה שמאפשרת לנו פשוט לצפות בתודעתנו באופן מכוון, ברגע ההווה ולחוות דברים בלי לשפוט או לפרש אותם". מסוג הדברים שצריך לעשות כדי להבין מה הכוונה, וזה דורש תרגול מתמשך כי מפתה להיסחף למחשבות נודדות, או למצוא את עצמנו מבקרים את המצב.
דרך תרגול של מדיטציה או שיטה אחרת, בעזרת התבוננות אישית וגם בקשר עם פסיכולוג אפשר לפתח מאוד את היכולת הזו ולשפר את איכות החיים באופן משמעותי.


כתב מורן צמחוני, 
מטפל בילדים ומבוגרים והדרכות הורים במודיעין
מורה ליוגה ומדיטציה